לפני כמה ימים החלפתי סדין וגיליתי שהמזרן הישן שלנו התחיל לשקוע ושהוא מוכתם נורא ופשוט זקן. זה לא שרק היום הבנתי את זה, המזרן אצלנו משנת 2006 מתנה מהורי ועוד לפני שנה בדקתי בחנויות כמה עולה מזרן חדש, הבעיה שעשיתי את זה עם ג'ינג'י שמתקשה להחליט וחייב לבדוק את כל האופציות וזה לוקח המון זמן ונגמר בסוף בכלום.
בשבת האחרונה הודעתי לבעלי הבררן שאני נוסעת לקיבוץ אלונים לסניף של מזרני פולירן כדי לבדוק מזרנים. הוא נשאר במרכז המבקרים לבד. להפתעתו חזרתי אחרי כשעה של השתטחות על מזרנים שונים, בעליה הגאה של מזרן ויסקו עם קפיצי פוקט. פעם ראשונה שקניתי משהו כל כך יקר לבד, בלי להתייעץ עם ג'ינג'י. המזרן יגיע ביום שני, אני מקווה שלא נצטער על זה.
אתמול לקחתי כרגיל את הכלבים לטיול, רוקי נעלם לדקה שתיים, קפץ לבקר באיזה חצר וחזר עם רגל מדממת. נורא נבהלתי ומיד התקשרתי לג'ינג'י ובינתיים ניסיתי להירגע ולהרגיע את החברה שהייתה איתי ושצעקה שהכלב מאבד דם ושחייבים לחבוש אותו ואפילו רצה למשרד של בית שערים וקיבלה מהם תחבושת. בינתיים ג'ינג'י הגיע עם המכונית ואספנו את שני הכלבים לרכב משאירים מאחורינו שלוליות של דם בכל רחבי הפארק.
ג'ינג'י נשא את רוקי, שהיה שקט בצורה מבהילה, על כפיים ישר למרפאה ולמזלנו לרופאה היה זמן וחדר פנוי ומיד החלו לטפל בו. השארתי אותם שם והסעתי את טופי חזרה הביתה. מזל ששמנו כיסוי של כלבים על המושב האחורי, שמתי אותו בכביסה, ניגבתי את הדם שטפטף ברכב וחזרתי לאסוף את ג'ינג'י. רוקי נשאר שם עוד שעה ובינתיים הרדימו אותו ותפרו לו את הפצע שהיה ממש עמוק. החתך הגיע על העצם ובכל זאת הוא היה שקט מאוד ואפילו ברגע הפציעה לא יילל מכאבים. הרופאה אמרה שזה מההלם. הוא באמת איבד המון דם ועשו לו אינפוזיה. היום הוא כבר מרגיש טוב יותר, החתך מבריא בצורה יפה והוא לוקח את התרופות כמו כלב טוב, אוכל בתיאבון ואפילו יצא לטיול קצר.
עלי כל האירוע השפיע מאוד, הגב נתפס לי בבת אחת וחטפתי כאבי בטן איומים. רק היום אני מתחילה להתאושש לאט מההלם.
בשבת האחרונה הודעתי לבעלי הבררן שאני נוסעת לקיבוץ אלונים לסניף של מזרני פולירן כדי לבדוק מזרנים. הוא נשאר במרכז המבקרים לבד. להפתעתו חזרתי אחרי כשעה של השתטחות על מזרנים שונים, בעליה הגאה של מזרן ויסקו עם קפיצי פוקט. פעם ראשונה שקניתי משהו כל כך יקר לבד, בלי להתייעץ עם ג'ינג'י. המזרן יגיע ביום שני, אני מקווה שלא נצטער על זה.
אתמול לקחתי כרגיל את הכלבים לטיול, רוקי נעלם לדקה שתיים, קפץ לבקר באיזה חצר וחזר עם רגל מדממת. נורא נבהלתי ומיד התקשרתי לג'ינג'י ובינתיים ניסיתי להירגע ולהרגיע את החברה שהייתה איתי ושצעקה שהכלב מאבד דם ושחייבים לחבוש אותו ואפילו רצה למשרד של בית שערים וקיבלה מהם תחבושת. בינתיים ג'ינג'י הגיע עם המכונית ואספנו את שני הכלבים לרכב משאירים מאחורינו שלוליות של דם בכל רחבי הפארק.
ג'ינג'י נשא את רוקי, שהיה שקט בצורה מבהילה, על כפיים ישר למרפאה ולמזלנו לרופאה היה זמן וחדר פנוי ומיד החלו לטפל בו. השארתי אותם שם והסעתי את טופי חזרה הביתה. מזל ששמנו כיסוי של כלבים על המושב האחורי, שמתי אותו בכביסה, ניגבתי את הדם שטפטף ברכב וחזרתי לאסוף את ג'ינג'י. רוקי נשאר שם עוד שעה ובינתיים הרדימו אותו ותפרו לו את הפצע שהיה ממש עמוק. החתך הגיע על העצם ובכל זאת הוא היה שקט מאוד ואפילו ברגע הפציעה לא יילל מכאבים. הרופאה אמרה שזה מההלם. הוא באמת איבד המון דם ועשו לו אינפוזיה. היום הוא כבר מרגיש טוב יותר, החתך מבריא בצורה יפה והוא לוקח את התרופות כמו כלב טוב, אוכל בתיאבון ואפילו יצא לטיול קצר.
עלי כל האירוע השפיע מאוד, הגב נתפס לי בבת אחת וחטפתי כאבי בטן איומים. רק היום אני מתחילה להתאושש לאט מההלם.
