יום ראשון, 13 בספטמבר 2020

כ"ט בספטמבר

סוף סוף קיבלנו תאריך לוועדה. זה יוצא יום אחרי יום כיפור, בעשרים ותשע לספטמבר. התאריך נשמע לי קצת מוכר וכשנועצתי ביומני נוכחתי לדעת שבדיוק באותו תאריך יש לי בבוקר ביקור במספרת כלבים עם רוקי. יש גברת מוכשרת אחת שעושה דילול לכלבים מסוגו וזה סיפור של שעתיים ואסור לבעל הכלב להיות איתו, משאירים את הכלב, הולכים לטייל וחוזרים אחרי שעתיים.

בצהריים יש לעוגי פגישה אצל הפסיכיאטר, זה ביוקנעם ואני אמורה להסיע אותו ואחרי הצהריים הוא צריך להגיע לחיפה, למשרד של עורכת הדין שלו ומשם הם ילכו יחד לוועדה בביטוח לאומי. כבר תכננתי לוח זמנים מדויק אבל פתאום הוכרז על סגר והכל השתבש. מצד שני בהחלט יש מצב שהכל עוד יתהפך כי סגר בחגים לא בא טוב לחרדים וביבי הרי נמצא אצלם בכיס הקטן.

ועוד לא נגמר עניין הכסף שירד מהאשראי שלי בגלל הפשלות של עוגי. קודם הודיעו לי שיחזירו חלק מהכסף ואחר כך התקשרו ואמרו שלא, הם בדקו והכל חוקי והבן שלי הוא זה שלחץ על אישור וקנה כל מיני דברים ווירטואליים לא ברורים באיזה משחק מחשב אידיוטי ואין לי ברירה אלא לשלם, וחוץ מזה עוד יצאתי בזול, יש להם מקרים שבהם הילד בזבזו עשרים אלף שקל ביום אחד. לא ברור מה הידיעה הזו אמורה לעזור לי, בעיקר כשאצלי הילד כבר בן שלושים. הודעתי לעוגי שהוא יחזיר לי כל פרוטה גם אם אצטרך להחרים לו את המשכורת והקצבה, והוא נאלץ להסכים איתי. מובן שמהיום אין מצב שהוא נוגע לי בכרטיס האשראי. 

עוגי עבד כל אוגוסט וחצי ספטמבר וסוף סוף בעבודה נחמדה במקום קרוב לבית והנה, שוב סגר ושוב חל"ט ושוב הוא תקוע בבית מול המשחק מחשב הדבילי הזה. בגלל הסגר כל הפעילות שיכולנו לעשות בחגים עם ילדים ודבש תתבטל כמובן ועד שנראה פיצוי, אם בכלל זה יקרה, אלוהים גדול.