יום חמישי, 25 בינואר 2018

רוקי

החלטנו לקרוא לכלב החדש רוקי וככה רשמנו אותו אצל הוטרינר אבל בינינו אנחנו קוראים לו קטנצ'יק או פוצקי ושאר כינויים מטופשים.
הוא חמוד מאוד, חכם מאוד ושובב רציני.
מהר מאוד גילינו שחייבים להעסיק אותו כל הזמן אחרת הוא מעסיק את עצמו וזה עלול להיות מסוכן. הוא כבר הספיק לאכול את השלט של הטלוויזיה, למד לפתוח מגירות בחדר הארונות ולגנוב משם גרביים וכל הזמן גונב לי את הנעליים למרות שסיפקתי לו זוג נעליים ישנות שיכרסם ויינשך.
היום תפסתי אותו על חם מוריד מגש עם עוגה מהשיש וזולל אותה בלי בושה.
מדובר בעוגה שאפיתי במו ידי, עוגת בריאות עם קמח שיפון מלא וקישואים. לפחות יש לו טעם טוב.
פתאום צריך להיזהר ולא להשאיר אוכל על השיש ולדאוג לספק לקטנצ'יק עצמות וצעצועים לכירסום ויותר אי אפשר לחפף בטיולים מטעמי גשם וקור. הוא גם הצליח לסחוף אחריו את הכלבים הבוגרים יותר וטופי שוכח במחיצתו שהוא מבוגר יותר ושמן יותר ומתרוצץ פתאום כמו גור.
בהתחלה הם נהמו עליו וגילו עוינות וחוסר סבלנות אבל תוך פחות משבוע הוא הצליח לגרום להם לחבב אותו ולקבל אותו כאחד מהם ועכשיו הוא גם מדיח אותם להתנהגות פרחחית. אנחנו עובדים על שיפור ההתנהגות שלו (הוא לומד מהר) ועם זאת מפנקים אותו ומתעסקים איתו כמו עם ילד וסך הכל מאוד נהנים ממנו.
 רגע נדיר של שקט



משך את המגש מהשיש וזולל את העוגה

רוב התמונות שלו מעט מטושטשות כי הוא זז כל הזמן. אני מקווה שעם הזמן הוא יירגע מעט.

יום רביעי, 17 בינואר 2018

הוא הגיע!

אתמול בערב נסע צץרץ ישר מהלימודים ולקח את הכלב החדש מהבית של עוגי שם הוא חיכה לנו והביא אותו הביתה.
הוא חמוד וביישן וקצת מפוחד והכלבים שלנו עוד לא לגמרי קיבלו אותו לחבורה אבל אני בטוחה שעם הזמן זה יסתדר.
בלילה הוא ישן ליד צץרץ וכשקמנו בבוקר גילינו שהוא עשה את צרכיו בחדר הסמוך, נקווה שזו רק תקלה שקרתה לו בגלל הלחץ של המעבר. הוא בן חצי שנה, מחוסן ויש לו שבב אבל הוא עוד לא מסורס.
בבוקר גילינו שיש לו גם פרעושים ומיד שמנו לו אמפולה. כולם הזהירו אותי שמדובר בכלב מאוד אנרגטי אבל רוקי החמוד שלנו (ככה החליט צץרץ לקרוא לו) עושה רושם של כלב מאוד רגוע ושקול.
נראה איך הוא יתנהג בעתיד, בינתיים הוא ביישן ומסוגר אבל נעתר ברצון לליטופים ואוכל בתיאבון מה שנותנים לו.

נח לו בשקט על רצפת המטבח

מתיידד עם לוסי, הכלבה של עוגי

יום שלישי, 16 בינואר 2018

שנה חדשה, צרות ישנות

מזמן לא כתבתי. לא שלא קרו דברים אבל רובם מציקים ומעייפים וגם נוגעים לאנשים אחרים (נו, טוב, עוגי) ואני לא רוצה לספר במקום פומבי על העניינים שלו.
הבעיה שהוא דורש שלא אספר גם לג'ינג'י וזה כבר מעיק ומציק ומטריד את מנוחתי.
אולי אספר על זה בעתיד כשהמצב ישתפר.

חוץ מזה הכל רגיל למדי. צץרץ לומד בחריצות ומדהים אותי בנחישות ובהתמדה שלו והיחסים בינו ובין ג'ינג'י השתפרו מאוד מאז שהם פותרים יחד תרגילים במת' ובאלגברה.
לילי המסכנה שלי עדיין חיה בת"א ועדיין מחפשת עבודה, הולכת מראיון לריאיון ובינתיים אין עוד הצלחה.
הורי בריאים תודה לאל ושרק ימשיכו ככה, חמותי למרבה הצער שוב חולה. הייתה לה דווקא תקופה טובה מאוד והיא הצליחה ללכת קצת ולהיפטר מכיסא הגלגלים מה שהקל מאוד עליה ועלינו אבל לפני כיומיים היא התקררה והתחילה לסבול משיעול והרופאה החליטה שמדובר בדלקת סמפונות ונתנה לה אנטיביוטיקה. היינו צריכים לקחת אותה לקופת חולים עם הכיסא גלגלים וזה היה מעיק ומסובך והיה עצוב לראות אותה יושבת שמוטה וחסרת כוחות בכיסא הזה אחרי שרק לפני כמה ימים היא הלכה עם ההליכון והייתה עירנית ונמרצת. ברגע שהיא מרגישה רע היא נעשית מבולבלת, לא זוכרת שום דבר ובקושי מדברת אתנו. עצוב.

יש מצב שנקבל השבוע גור חדש והפעם בורדר קולי כמו שתמיד רציתי. אני לא ארחיב כי זה עוד לא קרה. אם יקרה אספר. כשהייתי צעירה יותר היה לדודה שלי כלב בורדר קולי חכם ומקסים בשם פיקי שכולנו אהבנו מאוד. תמיד רציתי שיהיה לי כלב מהזן הזה ואולי הפעם בעזרת איזה מכר של עוגי זה יתממש. נחיה ונראה.

אני ופיקי בשנות השבעים, נדמה לי