יום שבת, 19 במאי 2018

רוצה הביתה

חמותי גרה אצלנו כבר מעל שנה. העברנו אותה עם כל חפציה במבצע קשה ומסובך ועבדנו כמו חמורים לסדר לה את הדירה שיש לנו מתחת לבית.
הרעיון לעבור היה שלה כי היא נעשתה חולה וחלשה מכדי להסתדר לבד. הייתה לה אמנם מטפלת שגרה אצלה אבל מאחר והיא גרה בשכונה מרוחקת של נהריה המטפלת הייתה צריכה מישהו שייקח אותה לעשות קניות וסידורים ונוצר מצב שג'ינג'י פחות או יותר שהה בנהריה חצי שבוע וזה היה קשה ומעיק מאוד. אחרי שנים של התעקשות להמשיך לגור בבית שבנתה עם חמי ז"ל היא הבינה שאין ברירה והיא חייבת לעבור לגור אתנו. מזל שבזמנו בנינו מתחת לבית דירה קטנה ונחמדה שעד אז השכרנו.
המטפלת הקודמת לא אהבה את הרעיון של מגורים בקריה הקטנה שלנו ואחרי המון קשיים ובעיות מצאנו מטפלת חדשה והכל היה טוב עד שלפני שבוע בערך חמותי התחילה לדרוש שניקח אותה הביתה ולהתלונן שמחזיקים אותה פה בכוח ולמה לא נותנים לה לחזור הביתה.
כל ההסברים ההגיוניים שלנו לא עוזרים. היא לא זוכרת שהבית בנהריה מושכר שהיא כבר לא יכולה לגור רחוק מאתנו ואתמול התברר שהיא אפילו שכחה שהיא אלמנה. אני צריכה לחזור לאבא היא אמרה לבעלי הוא לא יסתדר לבד בבית.
היא גם כל הזמן כועסת ונרגנת ומתלוננת ומנסה לקום וללכת בלי תמיכה מה שבמצבה מאוד מסוכן כי היא ממש לא יציבה על הרגליים ועם מצב העצמות שלה היא עלולה ליפול ולשבור משהו. היא כאילו חזרה עשרים שנה אחורה וכל השנים האחרונות נמחקו מזיכרונה. היא לא זוכרת שיש לה דלקת פרקים ועוד כל מיני בעיות רפואיות שצריכות טיפול והשגחה, היא פשוט רוצה לחזור הביתה.

יום חמישי, 17 במאי 2018

עוף גוזל

צץרץ כבר כמעט בן 26 ועדיין גר בבית, אבל לפני כמה ימים פרצה מריבה עזה ומטופשת להפליא בינו לבין ג'ינג'י. היום הם כבר לא זוכרים על מה רבו ורק מציינים בזעם שהאחד התחצף והשני הגיב בצורה מוגזמת מאוד ושניהם משוכנעים שכל אחד מהם צודק והשני טועה.
צץרץ נעלב מאוד והסתלק מהבית לחברים באשקלון וכשחזר אחרי יום הודיע שמצא דירה והוא עוזב. מצד אחד הצטערתי קצת, היה נעים שיש עוד מישהו חוץ משנינו בבית, מצד שני הילד כבר גדול ובאמת הגיע הזמן. בעוד חודש הוא מסיים את המכינה ומתחיל ללמוד וקצת נמאס לי לטפל בו ולנקות ולסדר אחריו ולספוג את התלונות שלו על איכות הבישול שלי.
הלכתי איתו לראות את הדירה המיועדת ואפילו נידבתי את הצ'קים שלי להמחאות ביטחון ועברתי על החוזה שנראה הוגן למדי. הוא שיכנע את בעל הבית לחתום רק לחצי שנה ושהוא ישלם מזומן כל תחילת חודש ומיד אחר כך נכנס לאטרף של ניקיונות וקניות.
הוא נסע לאיקאה וקנה שם מזנון ושולחן כתיבה, נתן לי כסף וביקש שארכוש בשבילו חפצים לבית - דלי, מגב, מטאטא ומברשת לאסלה שהוא קרא לה סטיק קקי. הברקה מצחיקה מאוד לדעתי.
האמת שהוא ניסה להפיל עלי גם את הניקיונות של הדירה שלו שלדעתי הייתה די נקייה אבל לא מספיק נקייה לדעתו.
רצה הגורל ויום אחרי שהחוזה נחתם חטפתי עקיצת דבורה גועלית באצבע המורה של יד ימין והיד התנפחה בצורה מזעזעת. היא עדיין נפוחה וכואבת אבל קצת פחות, אחרת לא הייתי יכולה להקליד.
צץרץ לא נואש, אסף חומרי ניקוי וסולם וגילה את חדוות הניקיון.
חבל שבבית הוא לא היה כל כך מסודר ויעיל.
הוא עובד ולומד ואת שאר הזמן מקדיש לטיפוח הקן החדש שלו ועד סוף השבוע יעבור לשם סופית.
קצת עצוב אבל גם שמח והכי חשוב, הוא יהיה בבית כל יומיים שלושה עם הכביסה כי אין לו מכונת כביסה.