יום שישי, 28 במאי 2021

המקרר

אני נשואה מעל ארבעים שנה ועד היום עוד לא קניתי מקרר. כשהיינו זוג צעיר קיבלנו את המקרר הישן של חמי וחמותי, אחר כך קיבלנו מהורי מקרר אמנה אמריקאי עם מדפים שקופים שפעם היו חידוש מרעיש. כשקיבלנו אותו הוא היה כבר בן עשר ואחרי שנים רבות הלך לו המנוע כי לא הקפדנו לנקות מאחוריו ושערות של כלבים נכנסו למנוע וחנקו אותו. הטכנאי שסיפר לנו את זה המליץ להחליף מנוע כי כיום כבר לא עושים מקררים כאלה וחבל. עלה המון כסף, פחות ממקרר חדש אבל עדיין המון אבל זה השתלם. המקרר המשיך לשרת אותנו בנאמנות עוד שנים רבות ואז לפני כשבוע נגמר. המנוע עדיין עבד אבל כבר לא היה קרח במקפיא והוא פחות או יותר גסס.

אני רציתי לקנות מקרר חדש. קסם לי הרעיון שסוף סוף אקנה מקרר חדש וחשבתי שאין טעם להשקיע בתיקון מקרר ישן. ג'ינג'י התנגד בעוז ואחרי מריבה נכנעתי, קראנו לטכנאי שהחליף טיימר ומאוורר ואמר שיהיה בסדר. לא היה. קראתי לו למחרת והוא בדק ומצא שחסר גז. הוסיף גז ואמר שגם אם זה יעזור הרי שנגזר דינו של המקרר כי ברור שיש לו סדק אי שם בצנרת אחרת הגז לא היה בורח. כל הסיפור הזה עלה 600 ₪ ובסופו של דבר המקרר לא החלים. המשיך לקרר חלקית מאוד ולא היה לנו קרח במקפיא.

סוף סוף ביום שלישי הסכים ג'ינג'י ללכת לחפש מקרר. חרשנו חנויות, שחקנו רגליים וסבלנות עד שאני התאהבתי במקרר אחד, כסוף וחתיך תוצרת בלומברג. היה לי חשוב מאוד לקבל את המקרר מהר ככל האפשר והמוכר הבטיח שביום חמישי המקרר יגיע, שילמנו באשראי בעשר תשלומים והלכנו הביתה. למחרת קיבלתי מסרון מהחברה שמעבירה מקררים ושם התבשרתי שהוא יגיע הכי מוקדם ביום שני הבא. חטפתי חום, איך אני אסתדר בלי מקרר כל כך הרבה זמן? התקשרנו למוכר וקיבלנו המון תירוצים – הייתה מלחמה, המקרר מגיע מהמחסנים באשדוד, יש לחץ ואי אפשר לקבל אותו קודם. הודענו לו שאנחנו מבטלים את הקנייה ואספנו טלפונים של חנויות פרטיות שמוכרות מקררים כי נמאס לנו מרשתות גדולות ומסורבלות שתלויות בחברות לוגיסטיקה עמוסות.

החנות הראשונה שנכנסנו אליה הייתה חנות עודפים. מכרו שם מקררים שהיה להם פגם פעוט וזה הוריד מחיר וגם האספקה הייתה מידית.  ג'ינג'י נדלק על מקרר שארפ ארבע דלתות בצבע שמפנייה כלומר מין חום בהיר ועדין, בכל זאת, נאמן לטבעו, הוא התעקש לעשות עוד סיבוב ענקי ומתיש בין המון חנויות שבכולן לא הסכימו להוריד מחיר עבור תשלום במזומן, ולא יכלו לספק לנו את המקרר מיד, כמו שרצינו. האמת, בעיקר אני רציתי, לג'ינג'י לא היה אכפת שנרוץ לדירה למטה שם גרים צץרץ וחברתו לקחת להם מהמקרר חלב וקרח וכיוצא בזה. אני ממש לא התלהבתי מהרעיון. אחרי שבוע נטול מקרר והמון אוכל מקולקל שזרקתי לפח איבדתי את הסבלנות. רציתי מקרר ועכשיו, כבר לא היה אכפת לי אם המקפיא יהיה למעלה או למטה או מה יהיה הצבע שלו, רק שיעבוד. 

אחרי שרבנו (בעיקר הוא רב וחולל סקנדל קטן ורעשני) בחנות הקודמת כדי שיתנו לנו אישור כתוב שהם מבטלים את הקנייה ופועלים מול חברת האשראי לבטל אותה כי הבטחה בעל פה לא מספקת אותנו חזרנו סוף סוף לחנות העודפים. שילמנו במזומן וקיבלנו עוד הנחה קטנה, ובדרך הביתה עוד הספקנו לעשות קניות כדי שיהיה מה לשים במקרר החדש. במקרר הגוסס שכבו שני סטיקים עסיסיים והמתינו למחבת. קניתי אותם קפואים כשעוד חשבתי שאקבל ביום חמישי את הבלומברג הכסוף. הספקתי לצלות אותם יפה במחבת לפני שהמובילים הגיעו. ג'ינג'י אכל אחד, השני נועד לי אבל מרוב מתח ועצבים לא רציתי לאכול ומזל שעוגי חיסל אותו. ברגע שהביס האחרון נבלע בפיו של ג'ינג'י התקשר המוביל, הוא טס החוצה ונסע איתו לחניה האחורית שלנו שמסובך להסביר למי שלא גר אצלנו איך להגיע אליה. דבר ראשון הם אמרו שצריך לפרק את הדלת של המקרר כי הכניסה צרה מידי (תוספת של 120 ש"ח) אבל נכנעו בצער כשפתחנו את הדלת הענקית של הפטיו שאפשר להעביר בה אפילו פסנתר. כדי לפצות אותם הוספנו טיפ יפה וצנצנות דבש ועוד 50 ₪ כדי שייקחו, בנוסף למקרר הישן, גם מכונת כביסה עתיקה שהעלתה אבק במחסן של ג'ינג'י. הם הלכו שבעי רצון וסוף סוף יכולנו... לא יכולנו כלום כי צריך לחכות שעתיים לפני שמחברים את המקרר לחשמל, ואחר כך עוד ארבע שעות לפני שהוא מתחיל לעבוד ברצינות. חיכינו בסבלנות ובתשע בערב סוף סוף היה לנו קרח וכשקמנו בבוקר החלב היה קר כמו שצריך. 

איזה אושר! 



יום ראשון, 9 במאי 2021

השכן מהגיהינום

לצערי השכן המעצבן והמרגיז הוא דווקא בעלי. בשנה שעברה עבר חתול שחור בינו לבין השכנה שלנו. זה התחיל תמים, היא הבטיחה לתת לו לוחות עץ ובסוף התחרטה, הוא השאיל לה מקרר קטן וישן והיא חשבה שזו מתנה ולא טרחה להחזיר.

הוא העיר לה, היא הגיבה בצורה גועלית ועשתה כלפיו תנועה מזרחית מגונה והוא חטף קריזה והחליט על מלחמת עולם נגדה. מעל שלושים שנה היינו שכנים טובים ולא רבנו כלל אבל בגלל תגובה פזיזה אחת וריב מטופש פתאום מלחמה!

השכנה שלנו היא טיפוס מיוחד, אם חד הורית, כיום כבר סבתא, אישה עצמאית ועקשנית שעושה הכל בדרכה שלה. עם השנים היא הקצינה ונעשתה קצת מוזרה, נורא מרגיז אותה שעוברים אצלה בשטח והיא כל הזמן חרדה לפרטיות שלה. נכנסתי אליה הביתה פעם כשהיא לא הייתה, היא לא נועלת את הדלת אף פעם, כדי לבדוק מה הבעיה עם האינטרנט שלנו שאיכשהו עבר אליה והיא הגיבה כאילו שדדתי אותה והרסתי לה את הבית ולקינוח השתנתי לה באמצע הסלון. וזו אישה שגרה אצלי עם הילדים שלה במשך כשבוע אחרי שהבית שלה נשרף. אני מבינה שיש לה בעיה ורגישות מיוחדת בנושא ומנסה לא לעצבן, אבל ג'ינג'י מתנהג בדיוק ההפך, עובר אצלה בשטח ומפני שמדובר בשטח משותף מותר לו ומנסה לשגע אותה בכל כוחו. אני ממש נגד וכל הזמן רבה איתו על זה אבל אין עם מי לדבר. הוא כועס עליה נורא ורוצה ללמד אותה לקח, כאילו שאפשר, ומנסה למרר את חייה ובתמורה היא עושה אותו הדבר.

יש אפשרות להפריד חלקה משותפת בצורה חוקית אבל זה עולה הרבה כסף כי מעורבים בזה עורכי דין (כל פעם שמערבים עורך דין זה עולה המון) ולמרות שהיא זימנה עורך דין ועשינו תכנית בסוף היא נרתעה והפסיקה, כנראה בגלל המחיר. את ג'ינג'י זה מרגיז נורא, באמת לא ברור לי למה אבל הוא טיפוס רגזן וכשהוא תופס אנטיפטיה למישהו הוא מתקשה לותר. הסכסוך הזה, המטופש והמיותר כל כך, עולה לי בבריאות, אבל בעלי לא נותן לזה להפריע לו. איך זה ייגמר רק אלוהים יודע. כנראה רק אחרי שאחד מהם ילך לעולמו, או שאולי אני אקדים אותם ואלך לנוח בקבר? ימים יגידו.