יום ראשון, 21 בנובמבר 2021

מבצע חתונה

 כפי שסיפרתי לא מזמן הציע צץרץ לחברתו להתחתן. הוא עשה מזה טקס נאה שצולם כמובן, לקח אותה ליאכטה של איזה חבר שעגנה בהרצליה. כרע ברך והציע נישואים עם טבעת יהלום שקנה והסתיר אצל הורי כי הוא לא סמך עלי שאשמור אותה בסוד. החברה הסכימה כמובן, הם הרי חיים יחד כבר מעל שנה, והשניים החלו לתכנן את חתונתם.

נדהמנו לגלות כמה מסובך ויקר לזוג להפיק חתונה. צץרץ הכין טבלאות, חישב סטטיסטיקות, התלבט והתייסר אם לארגן את החתונה בקיץ או בחורף והיום הגדיל לעשות ולקח איתו את ג'ינג'י לפני שיחתום על הסכם עם איזה אולם שמצא חן בעיניו ובעיני זוגתו. אם לא די בכל הטרדות הללו השניים אימצו גורת כלב חמודה מאוד בשם ריילי. שוב מצאנו אני וג'ינג'י את עצמנו עומדים נדהמים מול ההכנות וההוצאות של השניים בגלל הכלבה. קנו מיטה יקרה מאוד, התקינו שער מיוחד כדי שהיא לא תסתובב סתם בכל הבית, התייעצו עם מאלפת ועם הוטרינרית וקנו שפע צעצועים שהכלבה כלל לא התעניינה בהם. דווקא טופי הקשיש שלנו התאהב באיזה פרת פלסטיק מצפצפת ואימץ אותה לעצמו.

הכלבים שלנו קצת הופתעו וקצת נלחצו ולבסוף השלימו עם השותפה החדשה ורוקי אפילו שיחק איתה קצת למרות שבהתחלה נהם עליה והפחיד אותה. אני מקווה שהם ימשיכו להיות מסורים לכלבה החדשה וימשיכו לטייל איתה ולהשגיח עליה. אני חושדת שבקרוב היא תיפול עלינו כי הזוג הצעיר מאוד עסוק ואנחנו פנויים יותר.

גם אצלנו יש חידושים, סוף סוף התחלנו לטפל בנושא תכנון שיפוץ יחידת הדיור שאולי, אם הכל ילך לפי המתוכנן, נעבור לגור בה בעתיד, אחרי שצץרץ ומי שתהיה בקרוב אשתו יעזבו. מצאנו תיק מלא תכנונים של הבית שלנו וכל מיני חשבונות ומכתבים שנוגעים לתכנון. הכל משנות השמונים. בחנו אותם ונתקפנו נוסטלגיה, כמה מהר חלפו השנים. הכל עבר כמו חלום ופתאום אנחנו מבוגרים שמתכננים את השלב האחרון של חיינו. האדריכלית שמצאנו ביקשה העתקים מהגרמושקה העתיקה וציוותה עלינו לשמור מכל משמר את המקור. מחר אטפל בזה ונקווה שיהיו לה רעיונות טובים ושזה לא ייקח זמן רב מידי.

הנסיכה החדשה בדרך הביתה

חוץ מזה התחלתי לצפות לאחרונה שוב באחוזת דאונטון. אני מאוד נהנית מהסדרה המושקעת הזו. מתענגת על הבגדים הנהדרים והנופים הנפלאים וכמובן על האנגלית הבריטית. בעיקר אני מחבבת את הסבתא חדת הלשון, הדמות הכי מוצלחת בסדרה לדעתי. לסדרות שמפיקה נטפליקס אני מתחברת פחות ואין סיכוי שאצפה במשחקי הדיונון. מעדיפה דברים פחות מדממים ומפחידים.



  

יום חמישי, 4 בנובמבר 2021

יום הולדת חגיגה נחמדת

 ביום שלישי השבוע מלאו לי 65. משום מה השנה החליט ג'ינג'י שאת יום ההולדת הזה נחגוג כהלכה. בדרך כלל אנחנו די מחפפים ימי הולדת אבל השנה הוא השקיע, ביקש מצץרץ וחברתו לקנות עוגות, טרח להתקשר לתיאטרון הצפון להזמין כרטיסים להצגה, והגדיל לעשות ועשה מנוי בתיאטרון של 'יד לבנים' ביגור. תכננו גם ללכת למסעדה בחיפה, אבל הגיעה אלינו קבוצה של תיירים ובמקום טיול לחיפה אכלנו בזריזות במסעדה מזרחית ונסענו למרכז המבקרים רק כדי לחכות שם שעה וחצי עד שהקבוצה הגיעה, וגם אז רובם בכלל לא רצו את הפעילות. מילא, הם הסתפקו בקניות צנועות ומזל שעוגי היה בבית ולקח את הכלבים לסיבוב.


למחרת נסענו צפונה לקנות כל מיני דברים שחסרו לנו ובדרך חזרה עצרנו במסעדה שהייתה אמורה להיות מסעדה איטלקית אבל מסתבר שהבעלים התחלפו והיא הפכה למסעדה שנקראת אינדיאני ומגישה אוכל אמריקאי משובח. המקום הפתיע מאוד לטובה ורק במזל היה שם פתוח כי בדרך כלל הם סגורים בימי רביעי. היינו כמעט לבד, הייתה מוזיקה נעימה ושקטה והאוכל היה נהדר. ג'ינג'י חובב הבשר כמעט התעלף מעונג בגלל הסטייק העבה והטעים שקיבל, ואני נהניתי מאוד מהטאקו עם בשר העוף שהיה מתובל בטוב טעם. בערב הלכנו להצגה שנקראת 'אהבה'. משהו קליל ונחמד ולא ארוך מידי. היה כיף להתלבש יפה ולצאת לבלות. שנים שלא עשינו זאת.

אם לא די בכל השמחות הללו גם אחי הגיע לפני כמה ימים לביקור מאמריקה, ולמרבה השמחה הוא הספיק להתחסן פעם שלישית והוא לא צריך בידוד. הוא עזר לאבא לעשות סדר בבית ולזרוק המון חפצים מיותרים. למרבה הצער חלק מהם הם נעליים של אימא שבזמנו התחרתה בתאוות הנעליים של אימלדה מרקוס. אחי תרם אותם לחנות הבגדים יד שניה של ויצ"ו וזה עצוב אבל היה הכרחי כי אימא למרבה הצער לא תוכל ללכת יותר.

הבוקר קמתי ובדקתי את חשבון הבנק וגיליתי לשמחתי שסוף סוף קיבלנו כסף מחברת הביטוח, פדיון של פוליסת ביטוח חיים שג'ינג'י עשה עוד במאה הקודמת. סוף סוף אין לנו משיכת יתר. זה לא יחזיק הרבה, אבל זה ממש תענוג. בערב נקפוץ עם אחי לבקר את בת דודתי שעברה לא מזמן דירה וגם עשתה ניתוח להחלפת הברך. מזמן לא ראיתי אותה ובטח יהיה כיף. שרק ימשיך ככה.