מעדכנת למרות שתכל'ס לא קורה אצלי הרבה. כלומר קורה וכל הזמן יש משהו להתעסק איתו, אבל לעומת מה שקורה בעולם ובמדינה החיים שלי ממש שיגרתיים ומשעממים, ותודה לאל אין שום אסונות נוראיים.
ראשית אבא שלי, שיהיה בריא, נסע עם אחיו ואשתו של האח (להלן הדודה והדוד) לטיול בפולין. הטיול תוכנן לשנה שעברה, אבל בגלל שגילו לאבא סרטן בשלפוחית השתן, ואם לא די בכך גם הדודה שבאה לבקר אצלו החליקה במגרש החנייה ושברה את הרגל, הטיול בוטל. למרבה השמחה כולם החלימו וחזרו לעצמם ולכן הם יצאו לטיול השנה. הטיול היה מוצלח מאוד, הם נהנו וביקרו בכל מקום שתכננו, פגשו חברים ותיקים, ואיכשהו הגיעו להרצות בבית ספר פולני, ואפילו רואיינו בטלוויזיה על חיי היהודים בפולין לפני ובזמן המלחמה. מסתבר שהפולנים מתגעגעים מאוד ליהודים ורוצים מאוד לדעת כמה שיותר עליהם. למה הם נזכרו רק עכשיו לא ברור, אבל עובדה.
עוגי מתאחד עם הכלבה שלו
עוד דבר משמח שקרה זה שעוגי יצא סוף סוף לחופש מהכלא. החופשה הראשונה הייתה רק של 8 שעות שחלקן התבזבזו על נסיעה למשטרה כדי לחתום על נוכחות. מתברר שאסיר שיוצא לחופש צריך שני ערבים שמתחייבים להיות איתו לאורך כל החופשה, ולחתום כשהוא יוצא וכשהוא חוזר. משום מה אדם מעל גיל 69 לא יכול להיות ערב ולכן ג'ינג'י לא יכול להיות ערב והיינו צריכים לגייס את צץרץ שלא כל כך התלהב להפסיד יום עבודה, אבל לא הייתה לו ברירה. ג'נג'י הזמין את המשפחה הביולוגית של עוגי וצץרץ לפגוש אותו כי לא אישרו להם לבקר אותו בבית הסוהר, והם לא ראו אותו כבר שנה שלמה. לכבוד החופש שלו עשינו על האש והיו המון אנשים כי הגיעה גם אחותו עם שני הילדים שלה וכלב, וגם אחיו שגם בא עם כלב. רק האימא הביולוגית לא באה. היא תגיע בחופשה הבאה, והפעם הודעתי לג'ינג'י שלא תהיה שום ארוחה מפוארת. אם הוא רוצה לעשות שוב על האש, ולהאכיל את כולם שיעשה את זה בעצמו. יצאתי מותשת מהאירוח הזה, ואחרי כל הטרחה עוד הייתי צריכה לנסוע שוב עם צץרץ ועוגי לבית הסוהר כדי להחזיר אותו, ובגלל אילוצי לוח זמנים גם נסעתי עם צץרץ ואישתו לגיניקולוג בחיפה. הם מתאמצים להתרבות וקצת נלחצים מכל העסק למרות שהם נשואים פחות משנה והלחץ רק מזיק.
החופש הבא של עוגי יהיה יממה, ואני מקווה שהוא יהיה פחות לחוץ ופחות עמוס. החופשה השלישית שלו תהיה עוד יותר ארוכה ואת צץרץ יחליף אחיו השני, זה שיש לו כלב שצמוד אליו כל הזמן. מזל שזה בורדר קולי חביב ורגוע.
חוץ מזה חיברו אותנו סוף סוף לסיבים אופטיים. מקווה שזה ישפר את איכות חיינו ועוד יותר את איכות חייו של צץרץ שהרבה פעמים עובד מהבית וזקוק לאינטרנט יציב. מה שעוד ישפר את חיינו בהרבה יהיה אם ג'ינג'י יצליח למכור את הבית של הוריו ככה שנוכל לעזור לצץרץ ולאשתו לקנות בית לעצמם ואנחנו נוכל לעבור לדירה למטה, אחרי שנשפץ אותה כמובן. אם גם יתווסף נכד/ה למשפחה הכל יהיה מושלם.
מה עוד אני צריכה כדי שחיי יהיו מושלמים? אני אשמח מאוד אם לילי תמצא עבודה חדשה - היא עזבה את בית הספר בו לימדה עד כה כי נמאס לה, ואם היא תמצא דירה חדשה כי בעל הבית הקודם שלה מכר את הדירה והיא צריכה לעזוב, ואם היא גם תמצא בן זוג זה בכלל יהיה נהדר. וכדי שלא תגידו שאני אגואיסטית שחושבת רק על עצמי אשמח מאוד אם הממשלה המזעזעת שיש לנו תיפול ותהיה ממשלה קצת פחות מופרעת, ואולי גם ניפטר מביבי? יום אחד גם זה יקרה, אני מקווה שאחיה עד אז.
