יום ראשון, 16 בפברואר 2020

גשם גשם לך

בעיקרון גם אני פטריוטית נלהבת שאוהבת את הכינרת ומאחלת למפלס שלה לעלות, שמחה שיש חורף גשום ומייחלת לכך שמאגרי מי התהום יתמלאו, שהשדות יושקו והכלניות והרקפות יפרחו. אני גם לא מוטרדת מידי מגשם שמרטיב את הכביסה, והתרגלתי אפילו לבוץ שהכלבים מכניסים הביתה, אבל יש לגשמים עוד תופעת לוואי אחת שאנחנו במיוחד סובלים ממנה ובעיקר בשבתות גשומות, הבעיה היא שאנשים לא יוצאים לטיולים בגשם, ורוב האנשים יכולים לטייל רק בשבת, ולכן, אם יש סוף השבוע גשום מפלס המינוס אצלנו בבנק עולה יחד עם מפלס הכינרת, ואם זה קורה שבוע אחרי שבוע המצב מתחיל להיות מדכא.
היו לנו כמה שבועות רטובים מגשם ויבשים מהכנסות, ודווקא החודש היו המון הוצאות ונעשיתי מודאגת מאוד מאוד, והלחצתי את עצמי ואת הג'ינג'י, ואז הגיע סוף סוף השבת האחרונה ואנשים שהיו סגורים בבית כל החודש יצאו בהמוניהם. די היה בחלקיק קטן מאותם המונים שהגיעו גם אלינו כדי לשפר מאוד את מצב המינוס הכרוני שלנו.
זו הבעיה עם עצמאים, ההכנסה מאוד לא יציבה, לפעמים יש שפע כסף ולפעמים יבש. זה בדרך כלל לא תלוי בנו אלא במזג האוויר, ובחופשות של אנשים, וגם מצב בטחוני רעוע משפיע, ולאחרונה גם העובדה שכביש שש מבטל את הצורך לנסוע דרך צומת אלונים מזיק לעסקים של כולם, לא רק שלנו.
אני רוצה לסגור את המכון ולצאת לפנסיה אמיתית אבל ג'ינג'י מהסס ודוחה את רוע הגזירה, וחושב שזה מוקדם מידי וצריך לנסות למכור את העסק כעסק חי, אם כי למרבה הצער לפעמים הוא די רדום.
בעיה, אבל השבוע יש שוב כספים ואפשר להחזיר חובות ולסתום חורים, ולקווה שגם בשבוע הבא יהיה טוב.