ביום שני חגגתי יום הולדת 64. זה היה יום הולדת די מעפן. לא שימי הולדת אחרים שלי היו משהו, אבל הקורונה בצירוף יום הזיכרון ה - 25 לרבין והבחירות בארה"ב, כל אלו השרו אווירת נכאים, עלי בכל אופן.
בכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר, אז לקחנו את הכלבים ויצאנו לטיול קטן בנחל אלרואי, ואחר כך בבריכת הסוסים. הכלבים די נהנו, אני לא כל כך. לאחרונה גיליתי שאני סובלת מבחילות בנסיעות, גם אם הן קצרות. סליחה, זו לא אשמתי, אבל הפכתי לקשישה נרגנת והורסת מסיבות.
פה המקום להתוודות שאני ממש מתעבת את הנשיא הנוכחי של אמריקה. עזבו אותי עם רשימת הדברים הטובים שהוא עשה למען ישראל, והשיפור שחל בכלכלה בארה"ב בזכותו. אני רק אישה פשוטה ולא מבינה הרבה בפוליטיקה. אני מסתכלת על הבן אדם, רואה איך הוא מדבר, ואיך הוא זז ומתנהג, ומגבשת דעה עליו. לדעתי טראמפ מוקיון בלתי נסבל, וביבי שקרן ונוכל. זו הדעה שגיבשתי עליהם מרגע שראיתי אותם, ועד היום לא ראיתי שום סיבה לשנות אותה. לא סובלת את שניהם והאמת, עוד לא ראיתי אף פוליטיקאי שגרם לי לחבב אותו. חבורה נתעבת, גם גנץ, שממש רציתי לסמוך עליו, התגלה כטיפוס עלוב, לא פסיכופט נרקיסיסט כמו טראמפ ולא נוכל דמגוג כמו ביבי אלא סתם למלם מסכן. נדמה לי שגם מי שכנראה יהיה הנשיא הבא של אמריקה הוא מאותו סוג. ימים יגידו.
ואגב, אברי גלעד שפעם ממש החזקתי ממנו, ועד היום אני נהנית לראות את תכנית הבוקר שלו (חוץ מההתעמלות שמעצבנת אותי) ממש מרגיז אותי כיום. החיבה המשונה שהוא רוכש לטראמפ למרות שהוא מודה שהבן אדם שקרן ופסיכופט מעוררת בי סלידה. וההשמצות שלו על ביידן, שהוא מטריד נשים וסנילי... בחים לא פגשת את הבן אדם, מאיפה אתה מביא את זה? ואגב, להתגולל על ביידן שהוא מטריד נשים ולא להגיד כלום על טראמפ, בחייך אברי?
מזל שצץרץ הציל את היום והביא לי בערב עוגת גלידה עם ציפוי פסיפלורה ועודד אותי קצת. אחי שחי בארה"ב בירך אותי כמו כולם כיום, בווטסאפ, והוסיף שהוא מאחל לי שביידן יזכה כמתנה בשבילי. נראה שזה עומד לקרות אלא אם כן טראמפ ייקח דוגמא מביבי וגם הוא יתקע בבית הלבן כמו מסמר בלי ראש בכל מיני טענות מגוכחות, ויוציא לכולם את הנשמה כמו שביבי עושה.
מעיין הסוסים