הוא חזר

המון זמן לא כתבתי, הייתי עסוקה נורא ומאז שפרשתי מישרבלוג יש לי פחות כוח וחשק לכתוב.
היום בכל זאת מצאתי כמה דקות והחלטתי שאולי בכל זאת...
אז קודם כל מי שחזר זה ג'ינג'י שנסע לסיציליה לטיול של שבוע, סליחה, לא טיול אלא סיור לימודי.
הוא נהנה מאוד והתרוצץ מבוקר עד ערב ובלילה יצא עם שאר חבריו לסעודה דשנה וחזר עגלגל עוד יותר מתמיד. בזמן שהוא נעדר החיים אצלנו המשיכו כרגיל כמובן. לא היה קל אבל צלחנו את כל הבעיות בלי יותר מידי בעיות. בסוף השבוע פתחתי בסוף לבד כי היה גשום מאוד ולא היה טעם להביא גם את לילי שבאה כמובטח לביקור. למרות הגשם היה לא רע בכלל ובאו אנשים, אנשים שלא סתם הסתובבו ונכנסו כדי לבלבל את המוח אלא אנשים שבאו לקנות דבש ואכן קנו.
יומיים אחר כך באה אלינו מדריכת טיולים עם אוטובוס גדוש בקשישים שדיברו בעיקר רוסית וקנו המון דבש. מזל שצץרץ בא איתי ועזר לי אחרת לא הייתי עומדת בהתנפלות.
רוקי החמוד שלנו עבר כמו גדול את הסירוס וכמובן שנפטר אחרי יומיים מהצווארון המעיק - פשוט קרע אותו מעליו - והיה מספיק חכם לא לקרוע את התפרים ולא לקבל בצקת כפי שחששה הוטרינרית. בגללו אני חייבת לטייל עם הכלבים שלוש פעמים ביום ולדאוג להעסיק אותו כל הזמן כי הוא נמרץ וסקרן כמו ילד היפראקטיבי.
לצערי לאחרונה אני לא מצליחה להתרכז בקריאה כמו תמיד. את הזמן הפנוי אני מבלה מול נטפליקס וחורשת על בנות גילמור. פחות מתפעלת ומתלהבת כמו בצפייה הראשונה לפני שנים אבל עדיין, זו סדרה מצחיקה ומרתקת למרות שיש פה ושם חורים לא הגיוניים בעלילה.
גם החדשות על חקירות נתניהו ושות' מרתקות אותי מאוד, כל פעם קורה משהו חדש, למי יש זמן וכוח לשקוע בעלילות דמיוניות כשיש כאלה דרמות והפתעות?

ג'ינג'י באי מוטייה עם פסלו של ג'וזף ויטקאר - מייסד המוזאון 

הכל בבת אחת

לא יודעת למה הכל אצלנו תמיד קורה בבת אחת, כל הבעיות הצרות והבלגנים נופלים על אותם ימים.
קודם צץרץ שתמיד סובל מאלרגיה קלה באביב התחיל פתאום לסבול נורא, נזלת ועיטושים ושיעולים וקוצר נשימה וגירודים. הכל בבת אחת והכדור נגד אלרגיה שהוא לוקח כלל לא הואיל. לפני יומיים הוא היה כל כך אומלל וסבל כל כך עד ששלחנו אותו לישון אצל הורי בתקווה ששם הוא יסבול פחות ואכן לפחות בלילה ההוא הוא ישן כהלכה. ברור שיש משהו בבית או בסביבה שגורם לו להתקף אלרגיה חמור במיוחד אבל מה?
יכול להיות שזה רוקי החמוד שלנו או אולי לוסי, הכלבה של עוגי שאירחנו ליום שלם כי עוגי נסע לבקר מישהי ולא רצה שלוסי תישאר לבד כל כך הרבה שעות.
לוסי ורוקי נהנו מאוד לבלות יחד, צץרץ שאוהב מאוד את שניהם ממש סבל.

למחרת, דבר ראשון קבעתי לו תור לרופא אף אוזן גרון, ואחר כך ניקיתי היטב את הבית מכל שערות הכלבים והבוץ שהם השאירו. הרופא שלח אותו למרפאת אלרגיה, וגם לצילום של מחיצות האף והוסיף ספרי מיוחד לאף כדי שיוכל לנשום יותר טוב.
למחרת לקחנו את רוקי השמח שלא חשד בכלום לווטרינרית המסורה שלנו לעבור סירוס. צץרץ ועוגי לא אהבו את הרעיון אבל כל המומחים טוענים שכלב מסורס חי יותר שנים וחייו קלים ונוחים יותר, גם הרישיון לכלב מסורס זול הרבה יותר מאשר לזה שלא מסורס. כל פעם שעושים לכלב חיסון נגד כלבת צריך לשלם רישיון, כלב מסורס זה 50 ש"ח, לא מסורס 350 ש"ח. הרעיון היה לעודד סירוס ועיקור של כלבים אבל במקום זה נוצר מצב שאנשים פשוט לא חיסנו את הכלבים שלהם כדי לחסוך כסף. טיפשות וחוסר אחריות אם תשאלו אותי.
רוקי עבר את הסירוס בלי בעיות מיוחדות אבל עכשיו הוא מסתובב עם צווארון ענקי ומרגיז כדי שלא יוכל ללקק את הניתוח וצריך לטייל איתו עם רצועה כדי שלא ירוץ יותר מידי מה שעלול להזיק לו. בגלל הצווארון הזה הוא חסר מנוחה ומסתובב בלי הרף, מתנגש איתו בקירות ומרעיש מאוד ומתקשה להירגע. הלוואי והייתי יכולה להסביר לו שזה עניין זמני בלבד.

בשבוע הבא ג'ינג'י טס לאיטליה, יש לו סמינר של האוניברסיטה על סיציליה הקלאסית. כמו תמיד את העבודה על סיציליה אני הכנתי כי הוא ממש גרוע בניסוח בעברית ובהדפסה, היה מעניין מאוד דווקא והפעם המרצה שלו קיבל את העבודה ששלחנו בלי אף תיקון. אני ממש גאה בעצמי.
גם צץרץ מרוצה מאוד כי הוא קיבל 96 באלגברה.
קבעתי עם לילי שהיא תגיע הביתה בסוף השבוע הבא כדי להיות איתי במרכז המבקרים ואני רק מתפללת שחמותי לא תחלה פתאום חלילה ושהכל יעבור בשלום.

שכרי יצא בהפסדי

שני דברים מדכדכים קרו בשבוע שעבר, רוקי אכל קצת את השלט של סלקום טי. וי. שהיה בסלון ואיכשהו איבדנו את השלט מפתח של המכונית.
איפה לא חיפשנו אותו, וכמה כעסתי ורגזתי על ג'ינג'י שהיה האחרון שנסע במכונית. שום דבר לא עזר, לא מצאנו את השלט שהוא גם המפתח, ואם לא די בכך גם חיברתי אליו את המפתחות של הבית. מזל שהיה לנו מפתח רזרבי.
היום בבוקר היה לנו זמן והחלטנו לנסוע להחליף את השלט של הטלוויזיה. אמנם אנחנו כמעט לא משתמשים בטלוויזיה ההיא, אבל אם לילי תגיע, כמו שהבטיחה, לביקור היא תתאכזב מאוד אם לא תוכל לרבוץ על הספה חצי לילה ולראות טלוויזיה כמו שהיא עושה תמיד.
נסענו לחוצות המפרץ שם נמצא המשרד של סלקום ורגע לפני שנכנסנו פשפשתי קצת בתיק שלי, ובדקתי בתא עם הריצ'רץ' ולתדהמתי גיליתי שם את השלט האבוד!
איך הוא הגיע לשם ולמה לא גיליתי אותו עד עכשיו זו תעלומה, אבל העיקר שהאבדה נמצאה. בסלקום היו יחסית מעט אנשים וסיימנו מהר ומאחר והיה לנו עוד די זמן הצעתי שנקפוץ למתחם תל חנן לראות טלוויזיות גדולות יותר מזו שיש לנו בחדר השינה. הטלוויזיה הקיימת היא בסדר גמור, אבל לאחרונה גיליתי שאני מתקשה לקרוא את הכתוביות ומתברר ש 32 אינץ' זה כבר לא מספיק. נכנסנו לביג בוקס ונדלקנו על טלוויזיה אחת חכמה וגדולה (49 אינץ') ולא יקרה. הסכימו לפרוש לנו להמון תשלומים והצבעים היו כל כך חדים ויפים... קנינו.
אחר כך לקח לג'ינג'י ולצץ רץ כמעט שעתיים לתלות את הטלוויזיה החדשה ובאמצע התבשר צץרץ שסוף סוף הגיעו הציונים של המבחן בגאומטריה. הוא קצת התרגש וקצת פחד אבל אזר אומץ ובדק ושמח לגלות שלא נכשל אלא קיבל שבעים פלוס, גם במבחן הנוראי באנגלית הוא קיבל שמונים וגם בעברית הצליח לא רע. לא צריך לעשות מועד ב' ואם הוא יצליח גם באלגברה (והוא בטח יצליח כי זה המקצוע שהוא הכי מצליח בו) הוא עובר בלי בעיות לחצי השני של השנה.
אנחנו כל כך מופתעים ושמחים מההצלחה שלו, הוא היה כזה תלמיד גרוע בתיכון ופתאום הוא נעשה חרוץ ורציני ומשקיע, פשוט נהדר!
הטלוויזיה הגדולה והיפה שלנו תלויה עכשיו לבטח ומאחר וצץרץ עשה לעצמו מנוי לנטפליקס גם אני יכולה לראות עכשיו סדרות וסרטים לרוב, ומה שהכי נחמד - מתברר שהיא כל כך חכמה עד שאין יותר צורך בממיר של סלקום ואפשר לסלק אותו הצידה יחד עם כל החוטיאדה שנלווית אליו ועם השלט של סלקום.  מתברר שסתם נסענו להחליף אותו אבל אם לא היינו נוסעים לא הייתי קונה טלוויזיה חכמה ככה שאפשר להגיד ששכרי יצא בהפסדי, או ההפך, לא חשוב, מה שחשוב זה שמצאתי לשמחתי הרבה את כל הפרקים של בנות גילמור בנטפליקס ואני עומדת לצפות שוב מחדש בסדרה המלבבת הזו וליהנות מכל רגע.