יום שני, 26 בפברואר 2018

הוא חזר

המון זמן לא כתבתי, הייתי עסוקה נורא ומאז שפרשתי מישרבלוג יש לי פחות כוח וחשק לכתוב.
היום בכל זאת מצאתי כמה דקות והחלטתי שאולי בכל זאת...
אז קודם כל מי שחזר זה ג'ינג'י שנסע לסיציליה לטיול של שבוע, סליחה, לא טיול אלא סיור לימודי.
הוא נהנה מאוד והתרוצץ מבוקר עד ערב ובלילה יצא עם שאר חבריו לסעודה דשנה וחזר עגלגל עוד יותר מתמיד. בזמן שהוא נעדר החיים אצלנו המשיכו כרגיל כמובן. לא היה קל אבל צלחנו את כל הבעיות בלי יותר מידי בעיות. בסוף השבוע פתחתי בסוף לבד כי היה גשום מאוד ולא היה טעם להביא גם את לילי שבאה כמובטח לביקור. למרות הגשם היה לא רע בכלל ובאו אנשים, אנשים שלא סתם הסתובבו ונכנסו כדי לבלבל את המוח אלא אנשים שבאו לקנות דבש ואכן קנו.
יומיים אחר כך באה אלינו מדריכת טיולים עם אוטובוס גדוש בקשישים שדיברו בעיקר רוסית וקנו המון דבש. מזל שצץרץ בא איתי ועזר לי אחרת לא הייתי עומדת בהתנפלות.
רוקי החמוד שלנו עבר כמו גדול את הסירוס וכמובן שנפטר אחרי יומיים מהצווארון המעיק - פשוט קרע אותו מעליו - והיה מספיק חכם לא לקרוע את התפרים ולא לקבל בצקת כפי שחששה הוטרינרית. בגללו אני חייבת לטייל עם הכלבים שלוש פעמים ביום ולדאוג להעסיק אותו כל הזמן כי הוא נמרץ וסקרן כמו ילד היפראקטיבי.
לצערי לאחרונה אני לא מצליחה להתרכז בקריאה כמו תמיד. את הזמן הפנוי אני מבלה מול נטפליקס וחורשת על בנות גילמור. פחות מתפעלת ומתלהבת כמו בצפייה הראשונה לפני שנים אבל עדיין, זו סדרה מצחיקה ומרתקת למרות שיש פה ושם חורים לא הגיוניים בעלילה.
גם החדשות על חקירות נתניהו ושות' מרתקות אותי מאוד, כל פעם קורה משהו חדש, למי יש זמן וכוח לשקוע בעלילות דמיוניות כשיש כאלה דרמות והפתעות?
ג'ינג'י באי מוטייה עם פסלו של ג'וזף ויטקאר - מייסד המוזאון 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה