ראשית סליחה שמחקתי את הפוסט הקודם. פתאום הוא נתפס לי חשוף מידי. לא שיקרתי בו אבל לאמת יש פנים רבות והוא חשף רק צד אחד של חיי. הכתיבה הייתה הקלה זמנית אבל במחשבה שנייה הפרסום היה מיותר.
ומה קורה עכשיו? הבוקר נסענו לבית חולים העמק, (עפולה למי שלא יודע) ואחרי שקצת הלכנו לאיבוד הגענו למרפאות חוץ ואחרי שהקפיאו אותנו במשך כשעה סוף סוף נכנס ג'ינג'י לניתוח. למרבה האכזבה במקום ניתוח החליט הרופא לעשות רק ביופסיה כי חשש לנתח לפני שידע מה בדיוק הוא מנתח.
את התשובה נקבל רק בעוד כחודש וחצי ורק אז יהיה ניתוח, או שלא, אי אפשר לדעת. מאוכזבים מאוד הלכנו לשתות קפה, אכלנו גם קוראסון טעים ואחר כך החלטנו לנצל את הזמן שהתפנה לנו ולקנות מושבי אסלה כי הישנים שלנו על הפנים. (יש לנו שלוש ועוד אחד ביחידת הדיור למטה) וגם עוד כמה דברים קטנים ופתאום ראיתי שממש ליד יש חנות של תמנון - חנות זולה של בגדי נשים. מאדם מולדובה מתה על החנות הזו בגלל המחירים ובגלל שיש שם בגדים גם לנשים מלאות ולא רק לדוגמניות קטינות שדופות. ניזכרתי בתכניות הנקמה שלי ובלי להסס ולחשוב על חיסכון וצניעות וצרכנות נבונה חתכתי לחנות ההיא, מדדתי המון שמלות חמודות ונעימות ולא יקרות ורכשתי לי שלוש, הוספתי גם כובע לג'ינג'י וגם כפכפים ורודים חמודים.
חזרנו הביתה מזיעים ועמוסים בקניות. מחר מאדם מולדובה טסה סוף סוף לחו"ל ויהיה קצת שקט. ג'ינג'י הודה שגם הוא כבר מותש ממנה ומכל הדרישות שלה ובמקום להתרגז שבזבזתי כסף על בגדים וזמן על קניות הוא שיבח אותי שאני מחליטה בזריזות ולא מתלבטת בזמן הקניות כמו מה שמה. נראה אם אני אצליח לשכנע אותו להעלות אותה על רכבת לנתב"ג במקום לטרוח ולהסיע אותה באוטו.
המתח של ההמתנה לתשובה מעיק עלי מאוד, הגב ישר נתפס לי, אני לא יודעת איך אני אעמוד בזה כל כך הרבה זמן, מקווה לטוב אבל לחוצה וחוששת. ג'ינג'י טוען שהוא אדיש וממש לא אכפת לו אבל מיד אחרי הביופסיה עלה לו הלחץ דם בצורה מבהילה ועכבו אותו בבית החולים לאיזה שעה עד שהלחץ דם ירד. מזל שלא מדדו לי את לחץ הדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה