מחר, 26.8 הוא יום הכלב הבינלאומי. זה גם פחות או יותר התאריך בו הרדמנו את לוקה שלנו בשנת 2017אנחנו נזכרים בה מידי פעם ויש לנו תמונה גדולה שלה תלויה בחדר השינה. גידלנו אותה מאז שהייתה בת חודש ועד שמלאו לה שש. היינו חייבים להרדים אותה בגלל שהיה לה סרטן. גם אנג'ל הקשישה חולה, משותקת ולא מסוגלת ללכת. הייתי מרדימה אותה אבל לא נראה שהיא סובלת מכאבים וכל זמן שיש לה תיאבון והיא יודעת מה קורה ג'ינג'י מסרב להיפרד ממנה.
מאז שקיבלנו את לוקה ושנה אחר כך את טופי ואחר כך את אנג'ל יש לנו כל הזמן כלבים. כיום הכוכב שלנו הוא רוקי, הבורדר קולי המקסים והאהוב שלנו, וכמובן שגם טופי שכבר לא צעיר כמו שהיה וגם קצת שמן מידי הוא עדיין כלב אהוב ומפונק ומטופח.
בגלל הכלבים אני צריכה לקום כל בוקר מוקדם ולטייל אתם, זו בדרך כלל המשימה של ג'ינג'י אבל הוא התחיל לעבוד שוב בחפירות בית שערים ועד שזה לא יסתיים הכל עלי. איזה מזל שהשקעתי בטיפולים של פלדנקרייז וכיום כבר קל לי יותר ללכת ועוד היד נטויה. זה לא זול אבל אחרי מה שקרה לאימא אני לא אוותר ולא אחסוך, אני רוצה לחזור לעצמי ולהיות מסוגלת ללכת עד גיל מבוגר בלי לצלוע ולסבול.
המצב של אימא לא טוב. היא בבית, לא מסוגלת ללכת וסובלת מכאבים כל פעם שהיא מנסה לדדות בקושי מהכורסה שלה לכיסא הגלגלים. בעוד שבועיים ניסע לבית החולים לביקורת ואז נקבל סוף סוף את התוצאות הסופיות של הביופסיה. אני לא אתפלא אם זה ייגמר בניתוח. אימא מאוד פוחדת מניתוח אבל לא מוכנה להישאר במצב הזה של כאבים ונכות ומוכנה לקחת סיכון אם יש סיכוי שזה יעזור.
הורי קיבלו עזרה מביטוח לאומי ויש מטפלת שבאה כמה פעמים בשבוע אבל רוב הטיפול באימא נופל על אבא והוא עושה את זה באהבה ובמסירות ולא מוכן לשמוע שנאשפז את אימא במחלקה טיפולית בבית אבות או שנכניס עובדת זרה הביתה. יכול להיות שזה יקרה בעתיד אבל כל זמן שהוא מסוגל הוא מתעקש להיות המטפל הראשי. אני אצלם כמעט כל יום ועוזרת כמה שאפשר ומקווה בכל ליבי שאימא תצליח ללכת שוב יום אחד.
צץרץ ממשיך ללמוד ולעבוד ועוגי שחי אצלנו עד עכשיו החליט לנסות שוב לשכור דירה ולהיות יותר עצמאי. הדירה לא יקרה ונמצאת במרחק מאוד קטן מהבית ואם הוא ימצא גם עבודה הוא יסתדר לא רע, בעיקר אם הוא יבוא לאכול מידי פעם בבית.
עד היום הוא חיפש חצי משרה אבל לא מצא ורק אחרי שהראיתי לו טבלה שמצאתי באתר של ביטוח לאומי שבה מוסבר כמה מותר לו להרוויח בלי לוותר על הקצבה הוא הבין שאין צורך להתעקש על חצי משרה אפשר לעבוד יותר שעות והקצבה לא תיפגע. נדמה לי שהמצב הנפשי שלו יציב הרבה יותר כיום אחרי שהוא זנח את העישון ואולי סוף סוף הוא יתחיל לחיות כמו אדם בוגר בן 29? אני מחזיקה לו אצבעות ואעזור לו כמה שאפשר.
היום גיליתי שהשכנה שלי שאני זוכרת בהיריון עם הבת שלה הפכה לסבתא. הבת שלה שצעירה יותר מלילי נישאה לפני שנה ומיד נכנסה להיריון. השכנה מאושרת מאוד ונהנית להיות סבתא, מעניין לדעת אם זה יקרה גם לי יום אחד. נכון לעכשיו זה נראה ממש רחוק, אף אחד מהילדים לא חולם אפילו על הקמת משפחה אבל מי יודע מה יהיה בעתיד. רק שיזדרזו כי אני לא נעשית צעירה יותר עם הזמן.
בגלל הכלבים אני צריכה לקום כל בוקר מוקדם ולטייל אתם, זו בדרך כלל המשימה של ג'ינג'י אבל הוא התחיל לעבוד שוב בחפירות בית שערים ועד שזה לא יסתיים הכל עלי. איזה מזל שהשקעתי בטיפולים של פלדנקרייז וכיום כבר קל לי יותר ללכת ועוד היד נטויה. זה לא זול אבל אחרי מה שקרה לאימא אני לא אוותר ולא אחסוך, אני רוצה לחזור לעצמי ולהיות מסוגלת ללכת עד גיל מבוגר בלי לצלוע ולסבול.
המצב של אימא לא טוב. היא בבית, לא מסוגלת ללכת וסובלת מכאבים כל פעם שהיא מנסה לדדות בקושי מהכורסה שלה לכיסא הגלגלים. בעוד שבועיים ניסע לבית החולים לביקורת ואז נקבל סוף סוף את התוצאות הסופיות של הביופסיה. אני לא אתפלא אם זה ייגמר בניתוח. אימא מאוד פוחדת מניתוח אבל לא מוכנה להישאר במצב הזה של כאבים ונכות ומוכנה לקחת סיכון אם יש סיכוי שזה יעזור.
הורי קיבלו עזרה מביטוח לאומי ויש מטפלת שבאה כמה פעמים בשבוע אבל רוב הטיפול באימא נופל על אבא והוא עושה את זה באהבה ובמסירות ולא מוכן לשמוע שנאשפז את אימא במחלקה טיפולית בבית אבות או שנכניס עובדת זרה הביתה. יכול להיות שזה יקרה בעתיד אבל כל זמן שהוא מסוגל הוא מתעקש להיות המטפל הראשי. אני אצלם כמעט כל יום ועוזרת כמה שאפשר ומקווה בכל ליבי שאימא תצליח ללכת שוב יום אחד.
צץרץ ממשיך ללמוד ולעבוד ועוגי שחי אצלנו עד עכשיו החליט לנסות שוב לשכור דירה ולהיות יותר עצמאי. הדירה לא יקרה ונמצאת במרחק מאוד קטן מהבית ואם הוא ימצא גם עבודה הוא יסתדר לא רע, בעיקר אם הוא יבוא לאכול מידי פעם בבית.
עד היום הוא חיפש חצי משרה אבל לא מצא ורק אחרי שהראיתי לו טבלה שמצאתי באתר של ביטוח לאומי שבה מוסבר כמה מותר לו להרוויח בלי לוותר על הקצבה הוא הבין שאין צורך להתעקש על חצי משרה אפשר לעבוד יותר שעות והקצבה לא תיפגע. נדמה לי שהמצב הנפשי שלו יציב הרבה יותר כיום אחרי שהוא זנח את העישון ואולי סוף סוף הוא יתחיל לחיות כמו אדם בוגר בן 29? אני מחזיקה לו אצבעות ואעזור לו כמה שאפשר.
היום גיליתי שהשכנה שלי שאני זוכרת בהיריון עם הבת שלה הפכה לסבתא. הבת שלה שצעירה יותר מלילי נישאה לפני שנה ומיד נכנסה להיריון. השכנה מאושרת מאוד ונהנית להיות סבתא, מעניין לדעת אם זה יקרה גם לי יום אחד. נכון לעכשיו זה נראה ממש רחוק, אף אחד מהילדים לא חולם אפילו על הקמת משפחה אבל מי יודע מה יהיה בעתיד. רק שיזדרזו כי אני לא נעשית צעירה יותר עם הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה