חיכינו בקוצר רוח ל 10/9 כדי לקחת את אימא לבדיקה בבית החולים. הורי ביקשו שאבוא אתם כי קשה להם להסתדר לבד. אימא בכיסא גלגלים ואבא לא שומע טוב, הם חייבים ליווי. הבטחתי שאבוא ורציתי מאוד להיות אתם אבל לפני כמה ימים התחלתי להשתעל שיעול שהחמיר והלך ואחר כך גם היה לי חום די גבוה. אתמול הלכתי לרופא המשפחה שבדק אותי ביסודיות כדרכו והודיע לי שיש לי דלקת ריאות. זה מדבק ואסור לי בשום פנים ואופן להיות ליד אימא שלי באמבולנס סגור (הורי שכרו אמבולנס פרטי כדי לקחת אותה לבית החולים) וגם ביקור בבית חולים לא בא בחשבון. אני חייבת לעשות מיד צילום חזה, להתחיל אנטיביוטיקה ומחר בבוקר בדיקות דם ושאפסיק מיד עם רוקסט שמכיל קודאין כי אני חייבת להשתעל ולהוציא את הליחה מהריאות.
הוא מבין שאחרי כמה ימים של שיעולים כבר כואבות לי הצלעות ומשתתף בצערי על בריחת השתן שנגרמת בגלל השיעול אבל אין ברירה ואם אתחיל להרגיש עוד יותר רע יש לי הפניה למיון. ובכלל, עלי לעזוב הכל והתרכז בהחלמה.
הורי נחרדו למשמע הבשורה. מעולם לא הייתה לי דלקת ריאות והם מבינים שעלי לשכב במיטה ולהחלים אבל מי יהיה איתם בבית החולים? למרבה המזל צץרץ היה פנוי ונידבתי אותו לנסוע איתם. האמת שדי היססתי וחששתי מכך, בעיני הוא עדיין ילד למרות שהוא כבר בן 27 אבל יש לו קשר טוב עם הורי ואיזה ברירה הייתה לי? אמנם ג'ינג'י התנדב אבל הוא עובד וחוץ מזה גם הוא לא שומע כל כך טוב וגם הסבלנות שלו לא משהו. מסתבר שזו הייתה בחירה טובה. הוא עזר להם מאוד והם היללו אותו בחום על התמיכה והעזרה שלו. עשו לאימא צילום והתברר שעמוד השדרה שלה משקם את עצמו ובונה מחדש את החוליות הסדוקות והתוצאה של הביופסיה שלילית כלומר אין לה שום זיהום ולכן אין צורך בתרופות ואין צורך בניתוח, כל מה שהיא צריכה זו פיזיותרפיה כדי שהיא תשקם את השרירים ותחזור ללכת.
אני מרוצה לשמוע שלא יהיה ניתוח ושמחה וגואה בצץרץ והלוואי ואימא תוכל להשתקם וללכת שוב. אמן כן יהי רצון.
התמונה הזו של צץרץ צולמה לפני 25 שנה בערך. הוא בן שלוש ומשהו, חמוד ומתוק להפליא. עכשיו הוא כבר נראה אחרת אבל בפנים הוא עדיין מותק של בן אדם.
הוא מבין שאחרי כמה ימים של שיעולים כבר כואבות לי הצלעות ומשתתף בצערי על בריחת השתן שנגרמת בגלל השיעול אבל אין ברירה ואם אתחיל להרגיש עוד יותר רע יש לי הפניה למיון. ובכלל, עלי לעזוב הכל והתרכז בהחלמה.
הורי נחרדו למשמע הבשורה. מעולם לא הייתה לי דלקת ריאות והם מבינים שעלי לשכב במיטה ולהחלים אבל מי יהיה איתם בבית החולים? למרבה המזל צץרץ היה פנוי ונידבתי אותו לנסוע איתם. האמת שדי היססתי וחששתי מכך, בעיני הוא עדיין ילד למרות שהוא כבר בן 27 אבל יש לו קשר טוב עם הורי ואיזה ברירה הייתה לי? אמנם ג'ינג'י התנדב אבל הוא עובד וחוץ מזה גם הוא לא שומע כל כך טוב וגם הסבלנות שלו לא משהו. מסתבר שזו הייתה בחירה טובה. הוא עזר להם מאוד והם היללו אותו בחום על התמיכה והעזרה שלו. עשו לאימא צילום והתברר שעמוד השדרה שלה משקם את עצמו ובונה מחדש את החוליות הסדוקות והתוצאה של הביופסיה שלילית כלומר אין לה שום זיהום ולכן אין צורך בתרופות ואין צורך בניתוח, כל מה שהיא צריכה זו פיזיותרפיה כדי שהיא תשקם את השרירים ותחזור ללכת.
אני מרוצה לשמוע שלא יהיה ניתוח ושמחה וגואה בצץרץ והלוואי ואימא תוכל להשתקם וללכת שוב. אמן כן יהי רצון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה