לאחרונה אין לי כל כך חשק לכתוב ואפילו לא להגיב. המהפכה המשפטית נורא מדאיגה ומלחיצה אותי והממשלה הימנית המלאה הזאת מעוררת בי קבס. בעלי חושב שאני מגזימה כשאני טוענת שהמצב הזה הורס לי את הבריאות אבל לחץ נפשי גורם לי לכאבי גב וממש פוגע בי פיזית. עוד סיבה לסלוד מביבי ושות'.
מי שמכיר אותי יודע שאני לא כל כך מחבבת את פסח המאותגר קולינרית ומתעצבנת מהגדרתו כחג החירות כשבפועל הוא חג העבדות של עקרות הבית. כיום אני כבר לא משועבדת לניקיון ולבישולים כמו פעם אבל עדיין... חג מאוס לדעתי וזה שאימא נפטרה בערב החג בשנה שעברה חיסל אותו סופית מבחינתי.
ליל הסדר אצלנו היה לא משהו. בכלל
התקופה הזו למרות יפי הטבע והפריחה לא עושה לי טוב. קודם כל האלרגיות שמעיקות ובתוספת
החמסין והאובך מצבי בכלל זוועתי. חוץ מזה יש גם את התאריך הזה שהוא גם היורצאייט
של אימא שלי ז"ל. היא נפטרה בערב פסח וזה די הורס לי את מעט שמחת החג שפעם
הייתה. היינו אצל בת הדודה שלי שעומדת לעבור דירה בקרוב ואולי בגלל זה היא איבדה את כל ההגדות שהיו לה בבית. ניסינו לקרוא את ההגדה מהנייד, אבל זה לא היה מוצלח ודי מהר חתכנו לאוכל. האוכל היה טוב מאוד ואם החברה של הבן של הבת דוד לא הייתה מספרת לנו שהיא הצביעה לביבי אולי אפילו הייתי נהנית. לא יודעת למה הילדונת הזו, החמודה והטיפשה כל כך, עצבנה אותי ככה אבל עובדה. לפחות לילי ניחמה אותי קצת בנוכחותה ואפילו נשארה עוד יום אחד בבית. אני שמחה שהיא הלכה איתי לקניות והספקתי לקנות לה שתי חולצות נחמדות.
אבא החליט (החלטה די תמוהה אבל הוא התעקש) לקיים את האזכרה של אימא בצירוף ליום הולדתו התשעים. הוא התעקש להתעלם מהתאריך העברי של פטירתה ולהתייחס רק ללועזי שיוצא סמוך מאוד ליום ההולדת שלו (ודרך אגב גם ליום השואה) רציתי שנחגוג לו את יום ההולדת בפאר ובהדר ובאירוע חגיגי כמו שחגגנו את יום הולדת שמונים שלו אבל לא הסתייע. לפני עשר שנים אימא שכרה אוטובוס ומדריך והזמינה את כל החברים והמשפחה לסיור בעמק יזרעאל ואחר כך הלכנו למסעדה. היה מקסים. עשר שנים אחר כך חלק גדול מהמוזמנים אז הלכו לעולמם ומי שנשאר כבר מבוגר מאוד וחולה. לזה בעיות ברכיים, ולהוא בעיות לב, וחלק כבר לא ממש איתנו... אבא לא רצה להטריח אותם פעמיים, פעם לאזכרה ופעם ליום הולדת ולכן החליט שנעשה לאימא אזכרה בבית הקברות בו היא טמונה, ואחר כך נחזור הביתה ונעשה על האש בחצר הבית. גם אחי אמור להופיע ב"הפתעה" אבל החלטתי שבגילו של אבא הוא לא צריך הפתעות כאלה וסיפרתי לו שאחי צפוי להגיע. נקווה שמזג האוויר שעד היום לא גילה התחשבות יהיה סביר כי אחרת נאלץ להרים את בן דודי (שיושב על כיסא גלגלים) ולהכניס אותו הביתה עם כיסא הגלגלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה