יום שלישי, 16 בפברואר 2021

מחט בערמת מלח

לפני כמה ימים התברר ששוב עוגי איבד את תעודת הזהות שלו. זה קורה לו מידי פעם וזה תמיד מעצבן מאוד. עולה כסף לחדש את התעודה וצריך ללכת למשרד הפנים ולחכות בתור, מעצבן! הפעם הוא נשבע שהקפיד לא לקחת איתו את התעודה לשום מקום. היא לא יצאה מהבית הצהיר ובכל זאת נעלמה איכשהו.

עוגי מתכנן לעבור לגור עם שותף בחיפה וכמעט כל בגדי החורף שלו ארוזים כבר, הפכתי את כל המגרות שלו וזרקתי המון זבל ושטויות ורק את התעודה האבודה לא מצאתי.

אם לא די בכך ג'ינג'י איבד את משקפי הקריאה שלו. הם נפלו כנראה מהכיס כשעבד אצל מישהי שהוא עוזר לה לשקם את המכוורת שלה אחרי שריפה. הוא ביקש משאר האנשים שעובדים שם לפקוח עין ולשים לב וחזר הביתה בלי משקפיים. זו בעיה כי המשקפים די יקרים ובעצם אסור לו לנהוג בלעדיהם וגם לצפות בטלוויזיה בלי משקפיים הוא מתקשה.

כשסיפר על זה למכרה שלו היא יעצה לו לשים מלח בכוס ולתקוע בערמת המלח מחט. הוא סיפר לי על זה אחר כך ושנינו צחקנו על הרעיונות המוזרים שיש לאנשים, אבל בינתיים המשקפיים לא נמצאו וג'ינג'י כבר תכנן ללכת שוב לאופטומטריסט להזמין חדשים והופתע לשמוע שגם בתקופת הסגר היה אפשר לקנות משקפיים כי זה נחשב מצרך חיוני.

הבוקר הוא שוב נסע לדבוראית ההיא לסדר שם משהו ואחרי התלבטות קצרה נכנס שם לאיזה מחסן חשוך הדליק את הפנס של הנייד כמו שצץרץ לימד אותו ואיזה יופי, הוא מצא את המשקפיים האבודים מונחים ממש באמצע המבנה, שלמים לגמרי למרות שהמון אנשים הסתובבו שם ביומיים האחרונים. הוא התקשר אלי מיד לבשר לי שנמצאה האבדה, ומעודדת מאוד מהבשורה חזרתי לחפש את התעודה האבודה של עוגי ואני באמת לא יודעת למה, צץ לי פתאום רעיון לחפש בצ'ימידן הצבאי הגדול שבו אחסנתי את בגדי הקיץ שלו ואיזה פלא, התעודה האבודה נחה לה שם בשלווה בכיס צדדי.

כשג'ינג'י חזר בישרתי לו בשמחה את הבשורה הטובה והתלוצצתי על עניין המחט במלח ולתדהמתי הוא שלף שקית עם כוס חד פעמית מלאה מלח גס ומחט תקועה בתוך המלח. הבוקר הוא החליט לעשות ניסוי ולא סיפר לי עליו כי ידע שאצחק ממנו והנה, תראו מי צוחק עכשיו.

אין לי הסבר לזה. ההיגיון אומר שהיינו מוצאים את האבדות גם בלי המחט במלח, אבל מצד שני חיפשנו כבר כמה ימים ודווקא היום אחרי שהוא תקע מחט במלח מצאנו. מוזר מאוד.



אין תגובות:

פרסום תגובה