השריטות שלי

אבל לי אין שום שריטות התקוממתי ברגע שקלטתי שזה הנושא החם ואז הבנתי שבעצם גם זה סוג של שריטה.

בנושא ניקיון באמת שאין לי שריטות, בזמנו הייתי מאוד מסודרת ונקיה והשקעתי שעות רבות באירגון ובניקיון ובהצקה למשפחתי שהם מבלגנים ומלכלכים ולא עוזרים לי. שנים הייתי בטוחה שהעולם יחרב אם לא אנקה את הבית ביום שישי, ומטעמי ליכלוך התעקשתי לא להכניס כלב הביתה. הכלב הראשון שלנו, חץ החכם והמסכן ישן בפטיו על כורסה ישנה ורק בלילות חורף קשים במיוחד הילדים היו מגניבים אותו הביתה. 

חץ ז"ל

עם הזמן למדתי לשחרר, הפסקתי להקפיד, התעייפתי והזדקנתי והגב התחיל לכאוב לי כל כך עד שפשוט לא הצלחתי להקפיד על ניקיון. זה התחיל במרד קטן וחסר חשיבות במגרות הגרביים והתחתונים ומשם הדרדר לאט לאט עד למצב הנוכחי. הבית לא כל כך מסודר, הרצפה לא תמיד נקייה, ואני מנקה רק כשמלוכלך, לא כי יום שישי וצריך. יוצא מהכלל הם מסרקים מטונפים, אני שונאת לראות דבר כזה, מיד שוטפת ומצחצחת, יש לי מברשת מיוחדת למסרק, ושונאת מגבות לחות, כשאהיה עשירה אקנה מתלה מגבות חשמלי שמחמם ומייבש אותן.

ההתרופפות במשמעת גלשה גם לאזורים אחרים. שנים שאני כבר לא צובעת שער כי זו יותר מידי עבודה וזה מציק ומעצבן. הפסקתי להישקל ולדאוג באובססיה מהמשקל שלי. בעיקרון הפסקתי להתאמץ כי חיים רק פעם אחת ואף אחד לא יעשה לך מצבה מזהב גם אם אפשר יהיה לאכול אצלך מהרצפה. מצד שני יש בי מן התנגדות שקשה לי להסביר לשכור מנקה. אני אומרת שקשה למצוא מישהי אמינה וזה יקר וגם בעייתי בגלל הכלבים, המון מנקות לא מוכנות להיכנס לבית עם כלבים, אבל האמת היא שאני פשוט לא רוצה שמישהו יסתובב לי בבית ויגע בכל החפצים שלי. למה? ככה. לא רוצה ודי.

על מה אני כן מקפידה? על זה שהכלבים יעשו טיול פעמיים ביום, על זה שתמיד יהיה מה לאכול בבית, ועל כיור נקי מכלים מלוכלכים. אין דבר מבאס יותר מלקום בבוקר לכיור מפוצץ מכלים מטונפים. מקפידה גם על קיפול הכביסה ברגע שאני מורידה אותה מהחבל. אין אצלי חניות ביניים. יבש מיד מקופל ועף לארון. עוד שריטה שלדעתי היא מאוד חיובית, ולדעת בעלי היא פלילית, לא לשמור חפצים ספרים או בגדים מיותרים. זורקת או תורמת בכיף כל מה שלא נחוץ ולא נמצא בשימוש. אין טעם לשמור כי אולי נצטרך פעם, כי גם אם זה יקרה לא תמצא את החפץ בגלל הבלגן סביבו. וכן, גם אני שונאת לאחר ותמיד מגיעה לפני הזמן, כולם כתבו את זה ואני תוהה איפה מתחבאים כל המאחרים הכרוניים שממררים את חיינו, אולי הם פשוט לא כותבים בלוגים?