יום שלישי, 15 בדצמבר 2020

יום משוגע

היה לי אתמול יום כזה משוגע, קודם כל הבוילר של יחידת הדיור של צץרץ התחיל לנזול, טיפול בדברים כאלה זו משימה לגברים אבל לצערי ג'ינג'י היה חייב לנסוע למושב מנות שבצפון כי הוא עוזר שם לנגה ראובני שנשרף לה מכון הדונג והדבש והוא כבר הבטיח לה שיגיע, לכן, במקום שהוא יעלה לגג ויראה מה הבעיה עלה לגג צץרץ.

אחרי שהחלטנו שהוא לא מבין מספיק קראנו לטכנאי דודים שישר אמר שצריך להחליף את כל הדוד כי הוא כבר ישן (בן עשר זה עתיק ממש) והיה מוכן מיד להביא לי דוד חדש. התקשרתי לג'ינג'י שדבר ראשון התנגד וסירב ואמר שהוא רוצה שאזמין את הטכנאי דודים הקבוע שלנו שצריך לחפש את המספר שלו כי אין לו אותו בנייד, כי החלפתי לו, למורת רוחו, את הנייד המקרטע שלו למשהו חדש שהוא מתקשה להסתדר איתו.

רבנו קצת בטלפון אבל הוא התעקש ובסוף נאלצתי לבקש מהבחור שהגיע (והיה מאוד סימפטי בעיני) ללכת לדרכו, אחרי ששילמתי לו כמובן על הביקור. מרוב כעס על ההתנגדות הלא מוצדקת שלו להחלטה שלי וחוסר האמון שלו בבחירה שעשיתי (הוא פחות או יותר אמר שבטח עובדים עלי ושלא אעשה כלום לבד) צעקתי על ג'ינג'י שאני לא מטפלת יותר בעניין, שיעשה הכל לבד אם הוא לא סומך על שיקול הדעת שלי. הוא התרגז ואמר שאם ככה אז שאעשה מה שאני רוצה ושלא אציק לו יותר.

קל להגיד נמאס לי ותטפל בזה לבד, אבל זה אומר שצץרץ והחברה שלו יצטרכו לבוא אלינו להתקלח כי אין להם מים חמים. בסוף נרגעתי ואחרי שג'ינג'י נזכר בשם של הטכנאי מצאתי אותו באינטרנט והתקשרתי, ובאמת הגיעו מהחברה שלו והתקינו את הדוד, ובסוף הכל עלה אותו דבר כי גם הוא וגם הטכנאי הראשון הם סוכנים של כרומגן. ג'ינג'י גם התעקש שישאירו אצלנו את הדוד הישן כדי שהוא יבדוק אם אפשר לתקן אותו. כמובן שאי אפשר, אחרי עשר שנים על הגג הוא חלוד ודפוק. עכשיו צריך למצוא מישהו שיעזור לסלק אותו ומדובר בדוד כבד של 150 ליטר.

באמצע כל הבלגן עם הטכנאים שבאו לחליף את הדוד פתאום ג'ינג'י שוב מתקשר ומספר שנתקע עם האוטו באדמה חולית, וגררו אותו עם טרקטור ועכשיו האוטו לא מניע ושאני אבדוק בפוליסה איזה חברת גרר יש לנו ואתקשר לתאם איתם, ואחרי שהם יגררו את הרכב למוסך צריך לנסוע למנות להביא אותו הביתה. וכל זה בזמן שהטכנאים נאבקים להעלות את הדוד לגג, והכלבים עומדים ונובחים עליהם ומפחידים אותם.

אני שומרת את הפוליסות שלנו בארכיון של ג'ימייל ומעשה שטן דווקא ברגע שרציתי להיכנס למייל ולבדוק עם איזה גרר אנחנו עובדים נתקע הג'ימייל והודיעו שיש לו תקלה. הרגשתי שאני מתחילה להזיע בשיניים מרוב עצבים. התקשרתי לסוכנות הביטוח שאנחנו מבטחים דרכה, ביררתי את שם חברת הגרר, התקשרתי אליהם והזמנתי גרר למושב מנות וסוף סוף הצלחתי לנשום כמו שצריך.

הטכנאים התקינו את הדוד, ועמדו להסתלק, מרוצים מהטיפ שנתתי להם - צנצנות דבש לכל אחד מהם. הייתי נותנת מזומן אבל כל המזומן שלי הלך לטכנאי הקודם ושוב טלפון מג'ינג'י. האוטו בסוף שוב מניע, תבטלי את הגרר. ביטלתי את הגרר והלכתי לטייל עם הכלבים. טופי המסכן צלע וגם אני הייתי מותשת, רק רוקי היה עליז ומלא מרץ למרות שהתחיל גשם.

חזרתי וגם עוגי חזר מהעבודה, צולע קשות. מישהו פתח מגירה ונתן לו מכה בברך. הוא המשיך לעבוד כרגיל, אבל עכשיו הברך נפוחה והוא מתקשה לדרוך. שלחתי אותו לנוח, ולבקשתו כתבתי ווטסאפ לבוס שלו שאולי הוא לא יוכל לעבוד מחר. עוגי תמיד מבקש שאכתוב לו את ההודעות כי הוא כותב בשגיאות כתיב ומתפדח מזה. הבוס ענה שיעבוד רק כמה שעות בבוקר ואחר כך ילך הביתה. עוגי ביקש צלחת פסטה עם רוטב עגבניות, נשכב במיטה עם הפסטה ונרדם לפני שסיים לאכול.

סוף סוף ג'ינג'י חזר מותש מכל היום הזה, וסיפר שנתקע בפקקים בשפרעם והאוטו נדפק וצריך לנסוע מחר למוסך ורק אלוהים יודע כמה זה יעלה, ואולי בכלל נצטרך להשבית את הויטו. היום נסענו למוסך להשאיר שם את הויטו האומלל וידוע הסבל שלנו, המוסכניק שלנו הבטיח לבדוק אותו ולהודיע לנו מה גזר דינו, נקווה לטוב.



אין תגובות:

פרסום תגובה