יום שני, 22 ביוני 2020

הקיץ התחיל

אתמול הודיעו שהקיץ התחיל רשמית. אתמול גם עזבה סוף סוף המטפלת את הבית ועברה למטופלת הבאה שלה שגרה רחוב אחד לידינו.
היא שהתה אצלנו חודש שלם וכל אותו חודש הג'ינג'י העסיק אותה בעבודות קשות מאוד במכוורת ובמרכז המבקרים ובין לבין התרוצץ איתה בין כל מיני סוכניות ומעסיקים פוטנציאליים וכשהיה להם זמן הם גם נסעו לכל מיני מקומות סתם בשביל הכיף. טיילו בטבריה ובעכו ובנחל ציפורי.
ג'ינג'י אוהב מאוד לטייל, גם אני אבל פחות וכבר הייתי בכל המקומות האלה ואולי הייתי מצטרפת אבל הם כל הזמן מדברים רומנית וזה מרגיז אז ויתרתי.
תיאורטית אני לגמרי מבינה למה הוא הזמין אותה לגור אצלנו ולמה לקח כל כך הרבה זמן עד שהיא מצאה מישהי שמתאימה לה וסך הכל היא הייתה אורחת מאוד מתחשבת וחרוצה ותמיד רחצה כלים וניקתה אחריה והתאמצה לא להפריע אבל בכל זאת לארח אדם זר שאתה לא מדבר את שפתו במשך זמן רב כל כך זה מעיק. הרגשתי הקלה אחרי שהיא עזבה, ונדמה לי שגם ג'ינג'י חש שירד עול מעל כתפיו. סוף סוף אפשר להסתובב בבית בתחתונים הוא אמר אחרי שהיא עזבה ונפל לשנ"צ ארוך שמזמן לא הרשה לעצמו.
לא קל להיות עובד סיעודי זר בארץ. אתה נכנס לבתים של אנשים שלא תמיד מתייחסים אליך יפה, רואים בך משרת ולא מבינים שצריך לתת פה ושם ימי חופש או תנאים נוחים. אנשים שיש להם המון דרישות ויש כאלה שמתקמצנים עליך בצורה ממש מגעילה ובודקים שלא תאכל יותר מידי וכשאתה עוזב מקום אחד לוקח זמן למצוא מקום חדש ובינתיים אין לך איפה לגור ובתי מלון עולים המון כסף והרי הגעת לארץ להרוויח לא לבזבז.
כמה שלנו בארץ קשה במולדבה וברוסיה קשה יותר והקורונה שם משתוללת בלי מעצורים ואנשים סגורים בבית וצריכים לבקש רשות לצאת לקניות ואם תופסים אותך בלי מסכה הלך עליך ואין פרנסה ואין למי להתלונן. אני חוששת שהולך להיות קיץ לא נעים, גם מבחינה פוליטית וגם כספית וגם בכלל.
ממש במקרה התחלתי לקרוא את הסיפור החמוד הזה בעיתון הנשים את שיש לו גם פורמט אינטרנטי ולמרות שזה לא ספרות גדולה זה נחמד וקליל ומרענן. ממליצה.

אין תגובות:

פרסום תגובה