אחרי התרוצצות של כמה ימים וראיונות בכל רחבי חיפה החליטו ג'ינג'י והמטפלת שלנו (הכמעט לשעבר) להעביר את המטפלת לאישה הראשונה שפנתה אלינו, ושממש במקרה אחד הבנים שלה גר די קרוב אלינו. היא עצמה גרה במרכז הכרמל והיא רצתה שהמטפלת תגיע אליה מיד אבל ג'ינג'י והמטפלת דחו אותה לתחילת השנה החדשה, כלומר ליום שלישי, ובימים שנותרו עד להסתלקותה מחיינו היא עבדה די קשה עם ג'ינג'י (שכמובן משלם לה על כל שעת עבודה) כדי שביומים האחרונים של שנת 2018 הוא יקיים את ההבטחה שהבטיח לה כבר מזמן - לקחת אותה לטיול בים המלח ובירושלים.
אני מניחה שאישה אחרת (שרה נתניהו למשל) הייתה מתנגדת בתוקף, ולא מניחה לבעלה לטייל עם אישה זרה, אבל אני שמכירה היטב את ג'ינג'י ואת תאוות הטיולים שלו החלטתי לא לעשות עניין ולפרגן לו טיול.
אני מניחה שחלק מקוראי ישאלו למה לא הצטרפתי גם כן? טוב, יש לזה כמה סיבות. קודם כל אני והמטפלת לא ממש מחבבות זו את זו. כלומר, אני די אדישה אליה אבל היא (לדעתי ולהרגשתי) לא סובלת אותי ומתעצבנת כשהיא צריכה להיות איתי, גם כי אני לא מדברת רומנית וג'ינג'י כן, וגם כי אני נשואה לג'ינג'י וכשאנחנו נוסעים יחד היא צריכה לשבת מאחור ולשמוע אותנו מדברים עברית שהיא לא מבינה.
חוץ מזה מה היינו עושים עם הכלבים? שלא לדבר על זה שאני הולכת לאט ומתקשה ללכת יותר מידי בגלל כאבי הגב, וחמור מזה, משתעממת נורא בכל מיני כנסיות ואתרים נוצריים, ואילו היא רק רוצה לבקר בכמה שיותר אתרים כאלה ולקנות כל מיני מזכרות מארץ הקודש.
תאוות הקניות שלה היא באמת בעיה די מעצבנת. גם ג'ינג'י די סובל ממנה אבל הוא מרגיש חייב לה בגלל הטיפול המסור שלה באימא שלו. הם נסעו אתמול ואחרי שבדקנו במחשב הוחלט שהיום הראשון יוקדש לים המלח ולקאסר אל יהוד והיום השני לירושלים כי היום פחות גשום ויהיה נוח יותר בירושלים. להפתעתם היו המון אנשים בים המלח ורק בעזרתי ובעזרת המחשב הם מצאו חדרים ללינה (במצוקי דרגות אם זה מעניין מישהו) ועכשיו הם חורשים את ירושלים.
מחר תודה לאל היא תסתלק ובעוד כמה ימים נתחיל להעביר את צץרץ לדירה של חמותי ז"ל. הוא הסכים להצעה שלנו לגור שם חינם כדי לחסוך כסף כי הוא זקוק להמון שיעורים פרטיים כדי להצליח בלימודים ושיעור פרטי עולה 300 ש"ח. הוא די מודאג מהכסף אבל אני מוכנה ברצון להשקיע בו ובעתיד שלו, רק שישב וילמד בלי לדאוג.
בעוד עשרים שנה כשנהיה קשישים וסניליים הוא כבר יחזיר לנו את ההשקעה, אני מקווה.
אני מניחה שאישה אחרת (שרה נתניהו למשל) הייתה מתנגדת בתוקף, ולא מניחה לבעלה לטייל עם אישה זרה, אבל אני שמכירה היטב את ג'ינג'י ואת תאוות הטיולים שלו החלטתי לא לעשות עניין ולפרגן לו טיול.
אני מניחה שחלק מקוראי ישאלו למה לא הצטרפתי גם כן? טוב, יש לזה כמה סיבות. קודם כל אני והמטפלת לא ממש מחבבות זו את זו. כלומר, אני די אדישה אליה אבל היא (לדעתי ולהרגשתי) לא סובלת אותי ומתעצבנת כשהיא צריכה להיות איתי, גם כי אני לא מדברת רומנית וג'ינג'י כן, וגם כי אני נשואה לג'ינג'י וכשאנחנו נוסעים יחד היא צריכה לשבת מאחור ולשמוע אותנו מדברים עברית שהיא לא מבינה.
חוץ מזה מה היינו עושים עם הכלבים? שלא לדבר על זה שאני הולכת לאט ומתקשה ללכת יותר מידי בגלל כאבי הגב, וחמור מזה, משתעממת נורא בכל מיני כנסיות ואתרים נוצריים, ואילו היא רק רוצה לבקר בכמה שיותר אתרים כאלה ולקנות כל מיני מזכרות מארץ הקודש.
תאוות הקניות שלה היא באמת בעיה די מעצבנת. גם ג'ינג'י די סובל ממנה אבל הוא מרגיש חייב לה בגלל הטיפול המסור שלה באימא שלו. הם נסעו אתמול ואחרי שבדקנו במחשב הוחלט שהיום הראשון יוקדש לים המלח ולקאסר אל יהוד והיום השני לירושלים כי היום פחות גשום ויהיה נוח יותר בירושלים. להפתעתם היו המון אנשים בים המלח ורק בעזרתי ובעזרת המחשב הם מצאו חדרים ללינה (במצוקי דרגות אם זה מעניין מישהו) ועכשיו הם חורשים את ירושלים.
מחר תודה לאל היא תסתלק ובעוד כמה ימים נתחיל להעביר את צץרץ לדירה של חמותי ז"ל. הוא הסכים להצעה שלנו לגור שם חינם כדי לחסוך כסף כי הוא זקוק להמון שיעורים פרטיים כדי להצליח בלימודים ושיעור פרטי עולה 300 ש"ח. הוא די מודאג מהכסף אבל אני מוכנה ברצון להשקיע בו ובעתיד שלו, רק שישב וילמד בלי לדאוג.
בעוד עשרים שנה כשנהיה קשישים וסניליים הוא כבר יחזיר לנו את ההשקעה, אני מקווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה