יום שישי, 14 בדצמבר 2018

ושוב בית חולים

הפעם זו חמותי. התקררות קלה הפכה לדלקת ראות ובגלל שהכליות שלה בקושי מתפקדות כולה נפוחה מנוזלים... המצב לא טוב.
היא מאושפזת כבר כמעט שבוע ובעלי נסער ולחוץ, הוא כל יום בבית חולים עם המטפלת וכשהעזתי להעיר שדי מיותר ששניהם ישבו כל היום לידה הוא רב איתי וכעס עלי יומיים.
השהות בבית החולים היא די סיוט, והפנימית זה סוג של גיהנום שאני לא מאחלת לאיש. 
היום הגיע אחיו ולקח את המטפלת לבית החולים, מניח לנו לנוח קצת.
חמותי מקבלת אוכל דרך זונדה ומורדמת רוב הזמן. היא לא ממש מודעת לנוכחות שלנו לידה ואולי עדיף ככה.
הזמינו לנו בלון חמצן הביתה ואנחנו חושדים שהם מתכוננים לסלק אותה מבית החולים בקרוב.
משהו מצחיק ומוזר קרה אחרי שגיסי והמטפלת חזרו מבית החולים. אני ובעלי והמטפלת היינו בדירה של חמותי והוא היה בחוץ ופתאום אי אפשר היה לפתוח את הדלת, הלשון של המנעול נשברה פתאום ונשארנו כלואים בפנים וגיסי נשאר בחוץ. בהדרכתו של הג'ינג'י אחיו הביא כלי עבודה מהמחסן ואחרי חצי שעה של עבודה נמרצת הוא הצליח לפרק את הצירים של הדלת ולהוציא אותנו לחופשי. משהו כזה כבר קרה לנו פעם עם עוגי שננעל בתוך חדר בבית וככה ידענו כבר מה לעשות.
לשמחתי אימא שלי מרגישה כבר טוב יותר אבל אין מה לעשות הורי מזדקנים גם הם ואני מניחה שצפויות לי עוד הרבה שעות לא נעימות במחלקות פנימיות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה