היום עברה עלי חוויה איומה עם חמותי. נוצר מצב שהייתי צריכה לקחת אותה לבד למרכז היום.
עד כה עשיתי זאת פעמים רבות ולא היו שום בעיות. מגלגלים אותה עם הכיסא גלגלים לרכב, עוזרים לה לעמוד, שני צעדים קטנים והופ, היא יושבת במכונית. חוגרים אותה ונוסעים.
במרכז היום לקשישים עושים הכל הפוך, קודם להביא כיסא גלגלים, להעביר אותה אליו מהרכב ולהסיע אותה פנימה. קלי קלות, אבל היום היא פשוט לא הצליחה לעמוד על הרגלים, החליקה לי מהידיים והתיישבה על הבטון של החנייה. למרות כל מאמצי לא הצלחתי להרים אותה. השענתי אותה על כיסא הגלגלים ורצתי להזעיק את השכנה שלי. למזלי היא קצת יותר צעירה ממני ויש לה ניסיון עם קשישים כי היא טיפלה בסבתא שלה שנפטרה בגיל מאה ומשהו. יחד הצלחנו להשיב אותה ברכב ומשם כבר היה יותר קל. במרכז היום פניתי לצעיר אחד שעבר שם לתומו ודרשתי עזרה שהוא נתן ברצון וככה הבאתי אותה פנימה.
למה נאלצתי לקחת אותה לבד זו כבר בעיה אחרת - המטפלת שלה נוסעת לחופשת מולדת בסוף החודש ולפני זה היא פשוט משגעת אותנו. היום היא נסעה עם ג'ינג'י לחיפה להסתפר כי אין מצב שהיא תגיע למולדבה בלי תספורת. מחר אני אמורה לקחת את עוגי לעורך דין לבד כי יש למטפלת יום הולדת וג'ינג'י אמור לקחת אותה ועוד כמה ידידות שלה למסעדה רוסית על שפת היום בקריות. ביום חמישי הם התרוצצו כמה שעות במגדל העמק וחיפשו ספרית דוברת רוסית ואפילו מצאו אחת, אבל היא הייתה יקרנית מידי ולכן החליטו לנסוע לחיפה.
אם אני נשמעת ממורמרת זה כי ככה אני מרגישה. הגב תפוס, הידיים רועדות וכולי מעורערת ומותשת. המצב של חמותי הולך ומדרדר מיום ליום. צריך להאכיל אותה ולהחליף לה חיתולים כמו לתינוק ורוב הזמן היא סתם יושבת ומנמנמת ובקושי יודעת מה קורה איתה. לפני כמה ימים ג'ינג'י לקח אותה ואת המטפלת לביקור בפארק אוטופיה. הם צילמו המון תמונות. בתמונות רואים שהמטפלת נהנתה מאוד, כולה חיוכים ופוזות שובבות. חמותי לעומתה ישבה שמוטה בכיסא שלה, נראתה אדישה ומשועממת ובקושי פקחה עיניים.
אני מקווה שאמות בשיבה טובה לפני שאגיע למצב הזה.
עדכון:
פתאום נזכרתי ששכחתי את האירוע המפחיד שקרה בשבת. בבוקר ג'ינג'י קם כדרכו ללכת עם הכלבים לטיול וחזר מוקדם מהצפוי. התלונן שהוא חש רע ובבדיקה התברר שלחץ הדם שלו נמוך בצורה מוזרה מאוד. מאחר שקבענו עם קבוצה של אנשים שבאו לרדות אצלנו דבש ולא רצינו לאכזב אותם הוחלט שהוא יישאר בבית ואני אסע לבדי וכך היה. עבדתי ולמזלי הם היו מאוד נחמדים ועזרו לי לסדר הכל. אחר כך גם נסעתי לקנות ירקות ופירות בכפר הערבי הסמוך כמו שאנחנו עושים כמעט כל שבת. ג'ינג'י נשאר בבית וישן רוב הזמן ואחרי הצהריים כבר התאושש לגמרי וחזר לעצמו הפעיל והאנרגטי אבל אני מודה שהאירוע הזה הפחיד אותי מאוד.
חוץ מדברים רעים קרו גם כמה דברים טובים השבוע, קנינו סוף סוף דובדבנים כדי לעשות מהם מין ליקר כמו שעשינו פעם. יצא מוצלח מאוד בזמנו והחלטנו שלמרות מחירם הגבוה יחסית כדאי להשקיע. מצאנו בויקטורי דובדבנים ב 20 ש"ח לקילו וקנינו את כולם.
חוץ מזה לאימא שלי מלאה 81 ונסעתי יחד עם צץרץ לקנות לה מתנה. קנינו קופסה מלאה גבינות קשות מהסוג החריף והמסריח החביב עליה והוספנו גם בקבוק יין. אני קניתי גם מאג מעוטר בברכה לאימא ומילאתי אותו בשוקולדים. היה כיף. אני מקווה שאזדקן יפה כמו הורי ושלא אחיה יותר מידי זמן ולא אפול למעמסה על משפחתי.
עד כה עשיתי זאת פעמים רבות ולא היו שום בעיות. מגלגלים אותה עם הכיסא גלגלים לרכב, עוזרים לה לעמוד, שני צעדים קטנים והופ, היא יושבת במכונית. חוגרים אותה ונוסעים.
במרכז היום לקשישים עושים הכל הפוך, קודם להביא כיסא גלגלים, להעביר אותה אליו מהרכב ולהסיע אותה פנימה. קלי קלות, אבל היום היא פשוט לא הצליחה לעמוד על הרגלים, החליקה לי מהידיים והתיישבה על הבטון של החנייה. למרות כל מאמצי לא הצלחתי להרים אותה. השענתי אותה על כיסא הגלגלים ורצתי להזעיק את השכנה שלי. למזלי היא קצת יותר צעירה ממני ויש לה ניסיון עם קשישים כי היא טיפלה בסבתא שלה שנפטרה בגיל מאה ומשהו. יחד הצלחנו להשיב אותה ברכב ומשם כבר היה יותר קל. במרכז היום פניתי לצעיר אחד שעבר שם לתומו ודרשתי עזרה שהוא נתן ברצון וככה הבאתי אותה פנימה.
למה נאלצתי לקחת אותה לבד זו כבר בעיה אחרת - המטפלת שלה נוסעת לחופשת מולדת בסוף החודש ולפני זה היא פשוט משגעת אותנו. היום היא נסעה עם ג'ינג'י לחיפה להסתפר כי אין מצב שהיא תגיע למולדבה בלי תספורת. מחר אני אמורה לקחת את עוגי לעורך דין לבד כי יש למטפלת יום הולדת וג'ינג'י אמור לקחת אותה ועוד כמה ידידות שלה למסעדה רוסית על שפת היום בקריות. ביום חמישי הם התרוצצו כמה שעות במגדל העמק וחיפשו ספרית דוברת רוסית ואפילו מצאו אחת, אבל היא הייתה יקרנית מידי ולכן החליטו לנסוע לחיפה.
אם אני נשמעת ממורמרת זה כי ככה אני מרגישה. הגב תפוס, הידיים רועדות וכולי מעורערת ומותשת. המצב של חמותי הולך ומדרדר מיום ליום. צריך להאכיל אותה ולהחליף לה חיתולים כמו לתינוק ורוב הזמן היא סתם יושבת ומנמנמת ובקושי יודעת מה קורה איתה. לפני כמה ימים ג'ינג'י לקח אותה ואת המטפלת לביקור בפארק אוטופיה. הם צילמו המון תמונות. בתמונות רואים שהמטפלת נהנתה מאוד, כולה חיוכים ופוזות שובבות. חמותי לעומתה ישבה שמוטה בכיסא שלה, נראתה אדישה ומשועממת ובקושי פקחה עיניים.
אני מקווה שאמות בשיבה טובה לפני שאגיע למצב הזה.
עדכון:
פתאום נזכרתי ששכחתי את האירוע המפחיד שקרה בשבת. בבוקר ג'ינג'י קם כדרכו ללכת עם הכלבים לטיול וחזר מוקדם מהצפוי. התלונן שהוא חש רע ובבדיקה התברר שלחץ הדם שלו נמוך בצורה מוזרה מאוד. מאחר שקבענו עם קבוצה של אנשים שבאו לרדות אצלנו דבש ולא רצינו לאכזב אותם הוחלט שהוא יישאר בבית ואני אסע לבדי וכך היה. עבדתי ולמזלי הם היו מאוד נחמדים ועזרו לי לסדר הכל. אחר כך גם נסעתי לקנות ירקות ופירות בכפר הערבי הסמוך כמו שאנחנו עושים כמעט כל שבת. ג'ינג'י נשאר בבית וישן רוב הזמן ואחרי הצהריים כבר התאושש לגמרי וחזר לעצמו הפעיל והאנרגטי אבל אני מודה שהאירוע הזה הפחיד אותי מאוד.
חוץ מדברים רעים קרו גם כמה דברים טובים השבוע, קנינו סוף סוף דובדבנים כדי לעשות מהם מין ליקר כמו שעשינו פעם. יצא מוצלח מאוד בזמנו והחלטנו שלמרות מחירם הגבוה יחסית כדאי להשקיע. מצאנו בויקטורי דובדבנים ב 20 ש"ח לקילו וקנינו את כולם.
חוץ מזה לאימא שלי מלאה 81 ונסעתי יחד עם צץרץ לקנות לה מתנה. קנינו קופסה מלאה גבינות קשות מהסוג החריף והמסריח החביב עליה והוספנו גם בקבוק יין. אני קניתי גם מאג מעוטר בברכה לאימא ומילאתי אותו בשוקולדים. היה כיף. אני מקווה שאזדקן יפה כמו הורי ושלא אחיה יותר מידי זמן ולא אפול למעמסה על משפחתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה