איכשהו נוצר מצב שלכולם חוץ ממני יש בעיות בריאות. כלתי שהייתה אמורה ללדת בניתוח קיסרי רק באמצע אוגוסט הובהלה לבית החולים לפני יומיים כי לאחד העוברים יש מעט מידי מי שפיר וחוץ מזה הם שניהם קטנים מידי. אישפזו אותה והלחיצו אותה ואת הבן ונתנו לה זריקות להבשלת הריאות של העוברים. היא ממש שנאה לישון בבית החולים כי המיטה הייתה לא נוחה והיה אור בלילה ורעש כל הזמן. בסוף היא שכנעה אותם לתת לה לצאת הביתה והיא תתאשפז שוב בסוף השבוע ותלד (הלוואי, אמן) ביום ראשון.
בינתיים בעלי שיחיה היה צריך לעבור ניתוח לתיקון שבר במפסעה אבל אחרי שהוא טורטר יום שלם בבית החולים המרדים החליט שהוא צריך עוד בדיקה אצל קרדיולוג והניתוח נדחה למי יודע מתי. השבר במפסעה קטן ולא מורגש אבל בגלל שהוא התחיל דיאליזה צפקית עם מכונה ביתית חשוב שהכל אצלו יהיה תקין.
וביתיים הדודה שלי שחגגה לא מזמן 86 במזל טוב שוב נפלה ושברה את צוואר הירך השני, את הראשון היא שברה לפני מספר שנים. הבעיה היא שהדוד (אחיו הצעיר של אבא) נעשה דמנטי קצת ואי אפשר להשאיר אותו לבד בבית. מזל שהבנות שלו מטפלות בו כי אני וג'ינג'י שמרטפנו על הנכד שעוד לא יודע מה יפול עליו בקרוב ושהוא יודח ממעמדו כבן יחיד ויהיו לו שני מתחרים.
כל עניין הדיאליזה הצפקית בבית הוא לא תענוג גדול. בעלי מחובר למכונה במשך 8 שעות כל לילה וכל פעם שמשהו לא נראה לה היא מצפצפת ומעירה אותי. יש הרבה התעסקות סביב מכונת הדיאליזה וצריך לשמור על סטריליזציה וכמובן שאי אפשר לצאת לשום מקום או לנסוע לטיול ליותר מכמה שעות. לא נוח אבל אין ברירה.
ואסיים במשהו קצת יותר חיובי. סיימנו פחות או יותר את סידור הבית וגם השכרנו את הדירה הפנויה והכי טוב, לילי והחבר שלה עוברים לגור בחיפה כי נמאס להם מהיוקר של תל אביב.
המזווה החדש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה