טיול לתל אביב

 פעם בחודש, פחות או יותר, אנחנו נוסעים לסיור עם קבוצת המשמרים. מטיילים כל פעם במקום אחר וזה תמיד מעניין גם אם לפעמים מעייף. אחרי הסיור הקודם במטולה ובמנרה שהיה מאלף מאוד נסענו ביום שלישי האחרון לתל אביב למוזאון של יוסף באו. אני מניחה שאף אחד לא מכיר אותו כי הוא היה אדם מאוד צנוע ונחבא אל הכלים אבל הוא אחד האנימטורים הראשונים בארץ, איש מוכשר מאוד, מצחיק ומקורי. הבנות שלו הפכו את הסטדיו שלו ברחוב ברדיצ'בסקי 9 למוזאון לזכרו. הן נתנו לנו הרצאה מרתקת וכולם הקשיבו ונהנו מאוד ואז יצאנו החוצה למין מרפסת כניסה קטנה וכמעט שעזבנו אבל פתאום הן ביקשו שניכנס לעשות צילום פרידה. כמו סתומה השארתי את שני התרמילים הקטנים שלנו על המעקה שנשקף לרחוב ונכנסתי פנימה עם המעיל שלי שלמרבה המזל החזקתי בכיס שלו את כרטיס הרב קו שלי. עוד מזל הוא שג'ינג'י החזיק אצלנו את הארנק שלו בעוד שאני הסתומה השארתי את הארנק שלי עם כרטיסי האשראי והכסף (היה ממש קצת אבל בכל זאת) ואת הניידים שלנו בחוץ על המעקה. כמה דקות אחר כך כשגמרנו להצטלם התרמילים כבר לא היו.

לקח לי די הרבה זמן לקלוט מה קרה ולבדוק מה נגנב ומה נשאר. הבנות המקסימות של באו השאילו לי את הנייד של אחת מהן והתקשרתי לחברת אשראי אחת לבטל את הכרטיס. לשנייה לא התקשרתי כי פשוט לא זכרתי את שמה. הייתי כל כך מבולבלת ונסערת ורק רציתי הביתה. למרבה המזל לא שמרתי את הקודים של כרטיסי האשראי בפתק, כמו שאנשים עושים לפעמים, ועוד מזל שהניידים שלנו שתוך שנייה נותקו מהרשת הם ישנים ולא ממש שווים. הנסיעה הביתה הייתה עגומה מאוד. לזכותו של ג'ינג'י עלי לציין שהוא לא האשים אותי ורק ניסה להרגיע ולנחם. 

למחרת התברר שהגנבים הספיקו להשתמש רק בכרטיס אשראי אחד ולבזבז 400 ש"ח על קניות. כל פעם קנו ב 200 ש"ח. אחרי שאני אצליח להגיע למי שמטפל בזה אבטל את הקניה הזו. אני מקווה שזה יסתדר. בינתיים אני מתעסקת כל הזמן בטלפונים לחברות אשראי ולחברת פלאפון, וזה מתיש ומעצבן. בסיכום סופי של העניין נגנבו שלוש כרטיסי אשראי, שני ניידים, שני תרמילים קטנים, שתי מטריות מתקפלות וקופסת עוגיות ג'ינג'ר תוצרת בית שאפיתי רק יום קודם.

יום אחרי הגניבה נסענו לקנות טלפונים חדשים עם סימים כמובן ועל הדרך מתעסקים גם בענייני השיפוץ. שכחתי כמה זה מייגע להחליט איזה מטבח ואיזה כיורים ואיזה כיריים ואיזה אסלה... המון החלטות קטנות שמצטרפות לבית אחד. לפחות הרווחתי טלפון חדש ואילצתי את ג'ינג'י להחליף את הנייד הקשיש והאיטי שלו. גם זה לטובה.