כבר שנים אני מספרת לכל מי שרוצה לשמוע עד כמה אני מתעבת את החג הזה שמכונה משום מה חג החירות. העובדה המצערת שאימא שלי נפטרה בערב פסח בטח שלא עוזרת. גם השנה אני לא אנקה במיוחד לפסח, בטח שלא עכשיו כשיש פריחה משוגעת של אלונים ואורנים שממלאת את האוויר באבקה צהובה מעצבנת. ושלא לדבר על זה שאנחנו מתכננים שיפוץ בקיץ אחרי שצץ רץ, עם אשתו והילד כמובן, יעברו דירה ויפנו את יחידת הדיור שאמורה להשתפץ לפני שנעבור לגור בה.
לצערו של הג'ינג'י, ולשמחתי הגדולה, בת הדודה הבשלנית שלי הזמינה אותנו לפסח. אני שונאת לבשל בפסח. החג הזה מאתגר מידי קולינרית, ומאחר שאני מבשלת ארוחה משפחתית כל סוף שבוע כי אבא בא לאכול אצלנו בימי שישי וכל פעם אני שוברת מחדש את הראש מה לבשל ומה יהיה טעים לכולם (כולל לכלתי הבררנית מאוד מאוד מאוד באוכל), לפחות בפסח אני אנוח קצת. לא ממש אנוח אבל קצת כי הצעתי להכין קינוח פסחי לסדר, הצעה שהתקבלה בשמחה ועכשיו אני נוברת במתכונים כשרים לפסח כדי להכין משהו טעים וכשר ורצוי גם פרווה. אוקסימורון אני יודעת אבל מי אמר שקל להיות יהודי?
גם יום הולדתו של נושנוש, כפרה עליו, מתקרב ובא, וכלתי נבהלה מאוד מהאתגר של הכנת עוגה לגן, עוגה שתהיה טעימה ורכה ומוצלחת וכמובן שוקולדית כראוי לעוגת יום הולדת. כדי לעזור ולהרגיע הכנתי עוגה כזו כולל קרם שוקולד ופיזרתי למעלה סוכריות צבעוניות וזכיתי בהערצת הזוג הצעיר. נתתי לה את המתכון ובחודש הבא היא תכין אותה, כנראה בעזרתי, ותביא לגן. הכנתי גם כדורי שוקולד ואותם נכין גם ביום ההולדת המשפחתי שמתוכנן להתבצע ברוב עם והדר, אבל עוד לא הוחלט איפה בדיוק. רק פה בבלוג אני מעזה לגלות שזה די מיותר לחגוג יום הולדת שנה לילד כזה קטן אבל אולי אני טועה וסתם לא מתלהבת ממסיבות? יש מצב.
אני ממש נהנית להיות סבתא. חווה דרך הצעירים את אתגרי ההורות ונזכרת בחיוך איך הייתי בעצמי אימא צעירה, וכמה זה היה קשה ומאתגר. לדעתי כיום קל יותר להיות הורה לתינוק. יש הרבה יותר פטנטים מוצלחים - עגלות קלות ונוחות, כסאות משוכללים ואמבטיות עם כסא שעומדות על רגליים, וכמובן צילום שפעם היה תהליך סבוך ויקר והיום הכל בנייד בקלי קלות. עוד לא המציאו פטנט מה לעשות עם ילד שלא הולך לישון בזמן ומתעורר באמצע הלילה, אבל לפחות יש משחה מיוחדת לשיניים מציקות וערוץ טלויזיה מיוחד עם שירים וסיפורים לילדים. חבל שלא היה דבר כזה לפני שלושים שנה. היה חוסך לי לשיר ולספר תוך ניסיון לא לפהק בזמן שאני קוראת אותו סיפור בפעם המליון.
אם יש משהו שממש מצער אותי זה שאימא שלי שאהבה מאוד תינוקות לא זכתה לראות את הנין המתוק שלה. ג'ינג'י התברר לתדהמתי כסבא מסור ומפנק, וגם לאבא שלי יש המון נחת מהפעוט הזה שבניגוד ללילי אוכל הכל בתיאבון עצום ומעלה במשקל בהתמדה. בזמנו הוא היה נורא מודאג כי לדעתו היא לא אכלה מספיק, נושנוש עושה לו תיקון.
עגלה אופניים. שכלול נפלא שחבל שלא היה בזמנו
