אני מודה שבטיולים עם הכלבים אני מוותרת על המסכה, אין טעם לעטות אותה כשמטיילים בשדה. העצים והפרחים לא נדבקים ולא מדביקים.
לבקשתה הבאנו את לילי אלינו. צץרץ נסע עוד ביום ראשון לתל אביב והביא אותה וכמובן שכמה שעות אחר כך היא התחילה לנג'ס שהיא משתעממת ורוצה לחזור. כאילו שיותר טוב להיות נעול בדירה קטנה ביפו. עכשיו יש סגר והיא תיאלץ לסבול את הפינוקים של הבית עד שאפשר יהיה לחזור.
לשמחתי הרבה עוגי קיבל את דמי האבטלה שלו, החברה של צץרץ לא קיבלה והתברר שהיא לא מילאה כראוי את הטפסים, דילגה משום מה על רשות התעסוקה, אבל בעזרת צץרץ הבעיה תוקנה, אני מקווה.
ג'ינג'י ממשיך לעבוד כרגיל, עובד במכוורת ובמחסן, בקושי מרגיש את הקורונה ומשאיר לי את ההתמודדות עם הבלגן. האמת, לא נורא חוץ מזה שאי אפשר לבקר את ההורים וצריך לעשות בשבילם קניות. רוב הזמן זה בסדר אבל היום היו תורים נוראיים בכל הסופרים ויצאתי מותשת.
אני חושדת שיש לי קורונה, אין לי חום אבל כואב לי הגרון ואני מרגישה תשישות ובערבים חשה כאבי ראש מוזרים. מצד שני אולי זה בגלל הלחץ הנפשי? לא יודעת ומאחר ויש בלגן נוראי עם הבדיקות אני גם לא טורחת לבדוק.
המטפלת הבדואית של הורי הכינה להם מרק עוף ואבא הכין קנדיילך. אימא נתנה הוראות והם עבדו. יצא לא רע סך הכל. אני כל הזמן נוסעת הלוך ושוב, קונה כל מיני מוצרים להורי שכל כמה שעות נזכרים בעוד משהו ועל הדרך קונה גם לנו. הצלחתי אפילו להשיג ביצים. לא ברור לי למה צריך כל כך הרבה ביצים דווקא בפסח אבל שיהיה. השנה אי אפשר להשיג מצות מפונפנות מביצים או עם ציפוי שוקולד, אבא שלי התאכזב מאוד ונאלץ להתנחם בפריכיות אורז.
מחר אכין את האוכל לסדר המאוד מצומצם שלנו ונקווה לטוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה