בוקרשט

אז נסענו לבוקרשט כמו שתכננו. שום דבר ממה שחששתי שיקרה לא קרה. המטוס המריא בלי בעיות, מצאנו את המזוודות שלנו בקלות, במלון מיד ידעו מי אנחנו ונתנו לנו חדר, קטן אמנם אבל נחמד. הסתובבנו לנו בבוקרשט כמו שרצינו, כרגיל ג'ינג'י הלך מהר מידי ואני רצתי אחריו וכל הזמן ביקשתי שיאט קצת והתלוננתי שכואבות לי הרגליים ושאני רוצה פיפי ומתי כבר נעשה קצת שופינג.

במרפסת הקטנה של המלון הקטן שלנו

הלובי של המלון

קרל הראשון מתנוסס מעל כולם

לא עשינו שופינג אבל ראינו המון מוזאונים ופארקים ופסלים של גיבורים על סוסים. אכלנו במסעדות ונהנינו מבתי קפה חמודים וזולים להפליא.

אוכל טעים וזול

ג'ינג'י שתה המון בירות זולות להפתיע וחקר את המפה שקנינו לאורך ולרוחב. לארמון הפרלמנט לא נכנסנו כי הוא היה סגור בגלל ועידה אבל צילמנו את קשת הניצחון וטיילנו ברובע ליפסקני העתיק והיפה ונהנינו ממופע אור קולי של אורות ומוזיקה שהתרחש בדיוק בזמן הביקור שלנו.

פסטיבל האור ברובע ליפסקני

הרגליים כואבות לי

למה לא שכרנו סמרט קטנה וחמודה?

נסענו במוניות בעיקר וגם באוטובוס ופעם הלכנו קצת לאיבוד אבל חזרנו בסוף בשלום. בוקרשט יפה מאוד אבל מוזנחת קצת ויש בה המון בניינים נהדרים אך מוזנחים. המון בתים עומדים למכירה, מי שחלם לקנות ארמון נחמד שזקוק לשיפוץ מוזמן להגיע לבוקרשט.

זו לא פריז, זו בוקרשט

למרות חששותיי לא הלכנו לאיבוד אחד לשני ואפילו לא רבנו כמעט, הבעיות התחילו דווקא בסוף הטיול כשהגענו לשדה התעופה אחרי שווידאנו שהטיסה יוצאת כמובטח בעשרים לשמונה בערב. רק כשהגענו והתחלנו לדבר עם עוד נוסעים התברר שיש דחייה לחצות. קיבלנו וואוצ'ר של 47 ליי ששווה קצת פחות מ 47 ש"ח כדי לקנות אוכל ובזמן שהמתנו עם שאר הנוסעים הקמנו קבוצת ווטסאפ.
אחר כך הטיסה שוב נדחתה ונקבעה לרבע לשלוש בלילה. הכל התברר דרך הלוחות הדיגיטליים בשדה התעופה. איש מחברת ארקיע לא בא לדבר איתנו. הייתה נציגה של חברת ישראייר שדיברה רומנית ואנגלית והיא הייתה היחידה שאפשר היה לשוחח איתה. ג'ינג'י שמדבר רומנית טובה רב איתה וצעק עליה למרות שהיא באמת לא הייתה אשמה בכלום. אולי בגלל זה נתנו לנו בזמן שמסרנו את המזוודות ועלינו לדיוטי פרי וואוצ'ר למה שהם קראו ביזנס קלאב לאונץ.

ביזנס לאונץ

לא ממש הבנו מה זה אבל אחרי שעשינו את הקניות בדיוטי פרי (קצת מתנות למשפחה, בעיקר שוקולד ובושם) חיפשנו את הלאונץ הזה והופתענו לטובה - גילינו חדר מרווח עם כורסאות וספות ובר עמוס כריכים ובירות ומכונת קפה והכל חופשי, בלי תשלום. ג'ינג'י שתה בירה וערבב אותה עם ברנדי וודקה וטחן בוטנים כאילו אין מחר ואחר כך נשכב על הספה ונרדם. גם אני ישנתי קצת למרות הקפה ששתיתי ואז סוף סוף עלינו לטיסה במטוס של ישראייר דווקא והגענו הביתה בשש בבוקר. בבוקרשט היה דווקא יפה ונחמד וכמעט שלא ירד גשם, בארץ היה גשום וקר. לא הלכנו לישון למרות העייפות כי בעשר הייתה לנו קבוצה במרכז המבקרים. הקבוצה הייתה קטנה מהצפוי והילדים היו ממש צעירים וגם היה קר וגשם, נתנו להם תה עם דבש ושלחנו אותם הביתה ואז יכולנו ללכת סוף סוף לישון.