אחרי כמה שבועות רגועים יחסית עוגי שוב התחיל לרדת מהפסים. פתאום הוא נעשה נורא עצבני ומתוח, רב עם כולם, צועק ומתפרץ, מסתכסך עם הממונים עליו ומתפטר מהעבודה, אוכל מעט מידי ומעשן יותר מידי.
אתמול בלילה הוא התחיל לשלוח לי הודעות ווטסאפ אחת אחרי השנייה, כל הודעה מטורפת יותר מהקודמת, הוא הלך מכות עם מישהו, הוא רב עם חברים, הוא היכה את לוסי, הכלבה שלו... כבר היה ממש מאוחר והייתי מאוד עייפה אחרי יום עמוס - גם עבדנו וגם הלכנו אחר כך לרסיטל ביתי שהוזמנו אליו (חברים שהבנות שלהם לומדות מוזיקה ועושים מידי פעם הופעה קטנה בבית) ועמדנו בו בגבורה למרות שמוזיקה קלאסית זה ממש לא אנחנו.
כבר נמנמתי כשהוא התחיל להציק עם ההודעות המשוגעות האלה. ג'ינג'י שכבר ישן התעורר ולקח את הטלפון לדבר איתו. הוא נשאר מאוד רגוע ושאל ישירות את עוגי אם הוא רוצה להתאשפז שוב. עוגי אמר שכן וג'ינג'י קם, התלבש ונסע אליו. הוא חזר רק בארבע לפנות בוקר אחרי שאשפז את עוגי בטירה. בדרך הם שוחחו ועוגי הסכים שצריך למצוא איזה סידור ללוסי כי היא לא יכולה לחזור לגור שוב אצלנו. הוסכם שהוא יבקש הפעם שיתנו לו סל שיקום שכולל דיור מוגן וזה אומר שהוא לא יחזור לדירה השכורה שלו וששוב אנחנו צריכים לנקות ולסדר אחריו ואחרי כמה חודשי מגורים בדירונת שלו יש הרבה מה לפנות ולנקות.
אני נאלצת להודות בכאב לב שעוגי לא מסוגל לגור לבד, כל מקום שהוא עובר אליו הופך אחרי כמה ימים למפגע תברואתי. הוא מזניח את עצמו, לא מנקה, לא דואג להיגיינה שלו, לא לוקח תרופות וגם מזניח את הכלבה שלו. לא מטייל איתה בצורה מסודרת ולא נותן לה לאכול אוכל בריא.
הבוקר החזרנו את לוסי לצער בעלי חיים חיפה. הם לא כל כך התלהבו לקחת אותה אבל הסברתי את הנסיבות ושכנעתי אותם שאין ברירה כי אנחנו לא מסוגלים לטפל בכלבה כל כך גדולה וחזקה. אני מאוד מקווה שיהיה לה יותר מזל בפעם הבאה ושיטפלו בה טוב כי סך הכל היא כלבה טובה ונאמנה. עוגי מאוד אהב אותה ואחרי שהוא ירגיש יותר טוב הוא בטח יתרגז ויתמרמר שמסרנו אותה אבל בן אדם שלא מסוגל לטפל בעצמו לא יכול לטפל בכלב, בטח שלא בכלב כזה שצריך בעלים חזק ויציב, פיזית ונפשית.
עוגי השאיר לנו את הטלפון שלו כי במחלקה סגורה אסור להשתמש בטלפון. אני מניחה שאחרי ששוב יאזנו אותו תרופתית יעבירו אותו למחלקה הפתוחה והוא יתקשר אלינו דרך הטלפון הציבורי ויבקש שנחזיר לו את הטלפון. נראה כמה זמן יחזיקו אותו עכשיו ואיזה סידור ימצאו לו. החלטתי לא לתת לו לגור יותר לבד, הוא חייב השגחה כל הזמן ואני רק מקווה שזו לא תהיה אני שתשגיח עליו כי באמת שכבר אין לי כוח.
אתמול בלילה הוא התחיל לשלוח לי הודעות ווטסאפ אחת אחרי השנייה, כל הודעה מטורפת יותר מהקודמת, הוא הלך מכות עם מישהו, הוא רב עם חברים, הוא היכה את לוסי, הכלבה שלו... כבר היה ממש מאוחר והייתי מאוד עייפה אחרי יום עמוס - גם עבדנו וגם הלכנו אחר כך לרסיטל ביתי שהוזמנו אליו (חברים שהבנות שלהם לומדות מוזיקה ועושים מידי פעם הופעה קטנה בבית) ועמדנו בו בגבורה למרות שמוזיקה קלאסית זה ממש לא אנחנו.
כבר נמנמתי כשהוא התחיל להציק עם ההודעות המשוגעות האלה. ג'ינג'י שכבר ישן התעורר ולקח את הטלפון לדבר איתו. הוא נשאר מאוד רגוע ושאל ישירות את עוגי אם הוא רוצה להתאשפז שוב. עוגי אמר שכן וג'ינג'י קם, התלבש ונסע אליו. הוא חזר רק בארבע לפנות בוקר אחרי שאשפז את עוגי בטירה. בדרך הם שוחחו ועוגי הסכים שצריך למצוא איזה סידור ללוסי כי היא לא יכולה לחזור לגור שוב אצלנו. הוסכם שהוא יבקש הפעם שיתנו לו סל שיקום שכולל דיור מוגן וזה אומר שהוא לא יחזור לדירה השכורה שלו וששוב אנחנו צריכים לנקות ולסדר אחריו ואחרי כמה חודשי מגורים בדירונת שלו יש הרבה מה לפנות ולנקות.
אני נאלצת להודות בכאב לב שעוגי לא מסוגל לגור לבד, כל מקום שהוא עובר אליו הופך אחרי כמה ימים למפגע תברואתי. הוא מזניח את עצמו, לא מנקה, לא דואג להיגיינה שלו, לא לוקח תרופות וגם מזניח את הכלבה שלו. לא מטייל איתה בצורה מסודרת ולא נותן לה לאכול אוכל בריא.
הבוקר החזרנו את לוסי לצער בעלי חיים חיפה. הם לא כל כך התלהבו לקחת אותה אבל הסברתי את הנסיבות ושכנעתי אותם שאין ברירה כי אנחנו לא מסוגלים לטפל בכלבה כל כך גדולה וחזקה. אני מאוד מקווה שיהיה לה יותר מזל בפעם הבאה ושיטפלו בה טוב כי סך הכל היא כלבה טובה ונאמנה. עוגי מאוד אהב אותה ואחרי שהוא ירגיש יותר טוב הוא בטח יתרגז ויתמרמר שמסרנו אותה אבל בן אדם שלא מסוגל לטפל בעצמו לא יכול לטפל בכלב, בטח שלא בכלב כזה שצריך בעלים חזק ויציב, פיזית ונפשית.
עוגי השאיר לנו את הטלפון שלו כי במחלקה סגורה אסור להשתמש בטלפון. אני מניחה שאחרי ששוב יאזנו אותו תרופתית יעבירו אותו למחלקה הפתוחה והוא יתקשר אלינו דרך הטלפון הציבורי ויבקש שנחזיר לו את הטלפון. נראה כמה זמן יחזיקו אותו עכשיו ואיזה סידור ימצאו לו. החלטתי לא לתת לו לגור יותר לבד, הוא חייב השגחה כל הזמן ואני רק מקווה שזו לא תהיה אני שתשגיח עליו כי באמת שכבר אין לי כוח.
לוסי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה