שנה חדשה, צרות ישנות

מזמן לא כתבתי. לא שלא קרו דברים אבל רובם מציקים ומעייפים וגם נוגעים לאנשים אחרים (נו, טוב, עוגי) ואני לא רוצה לספר במקום פומבי על העניינים שלו.
הבעיה שהוא דורש שלא אספר גם לג'ינג'י וזה כבר מעיק ומציק ומטריד את מנוחתי.
אולי אספר על זה בעתיד כשהמצב ישתפר.

חוץ מזה הכל רגיל למדי. צץרץ לומד בחריצות ומדהים אותי בנחישות ובהתמדה שלו והיחסים בינו ובין ג'ינג'י השתפרו מאוד מאז שהם פותרים יחד תרגילים במת' ובאלגברה.
לילי המסכנה שלי עדיין חיה בת"א ועדיין מחפשת עבודה, הולכת מראיון לריאיון ובינתיים אין עוד הצלחה.
הורי בריאים תודה לאל ושרק ימשיכו ככה, חמותי למרבה הצער שוב חולה. הייתה לה דווקא תקופה טובה מאוד והיא הצליחה ללכת קצת ולהיפטר מכיסא הגלגלים מה שהקל מאוד עליה ועלינו אבל לפני כיומיים היא התקררה והתחילה לסבול משיעול והרופאה החליטה שמדובר בדלקת סמפונות ונתנה לה אנטיביוטיקה. היינו צריכים לקחת אותה לקופת חולים עם הכיסא גלגלים וזה היה מעיק ומסובך והיה עצוב לראות אותה יושבת שמוטה וחסרת כוחות בכיסא הזה אחרי שרק לפני כמה ימים היא הלכה עם ההליכון והייתה עירנית ונמרצת. ברגע שהיא מרגישה רע היא נעשית מבולבלת, לא זוכרת שום דבר ובקושי מדברת אתנו. עצוב.

יש מצב שנקבל השבוע גור חדש והפעם בורדר קולי כמו שתמיד רציתי. אני לא ארחיב כי זה עוד לא קרה. אם יקרה אספר. כשהייתי צעירה יותר היה לדודה שלי כלב בורדר קולי חכם ומקסים בשם פיקי שכולנו אהבנו מאוד. תמיד רציתי שיהיה לי כלב מהזן הזה ואולי הפעם בעזרת איזה מכר של עוגי זה יתממש. נחיה ונראה.

אני ופיקי בשנות השבעים, נדמה לי