היום לפני ארבעים שנה

איזה מזל שחגגנו ארבעים שנה לפגישה הראשונה שלנו 13.12.77 כבר בשבת, נסענו לכינרת וביקרנו במגדלא שהוא אתר ארכאולוגי מרתק ומקום עליה לרגל לנוצרים שהשקיעו כסף רב במקום כדי למשוך עוד צליינים. התכנית המקורית הייתה לנסוע לסוסיתא אבל אחרי הסיור במגדלא היינו קצת עייפים וכשהתברר שהגן הלאומי של סוסיתא הוא יותר רעיון ממציאות בשטח וצריך ללכת המון ברגל מהכביש הראשי החלטתי לאכזבתו הרבה של ג'ינג'י לוותר ולחפש במקום מסעדה נחמדה. הוא היה ממש מאוכזב אבל נכנע לבסוף והתיישבנו לאכול ארוחה פשוטה אך טעימה במסעדה נחמדה בשם מרינדו הממוקמת ממש מול קיבוץ עין גב, שם אגב ישנו באחד מימי ירח הדבש שלנו. אכלנו בשר ותוספות טעימות ביותר שאחת מהן הייתה שוקרוט, כלומר כרוב מבושל. נזכרתי שגם אימא שלי נהגה לבשל מאכל כזה והחלטתי לנסות גם כן. לצערי התוכנית שלי השתבשה קשות בגלל עוגי. בבוקר הוא התקשר לבשר שזה קרה שוב, כאבים מתחת ללשון שהעירו אותו מהשינה. מניסיון אנחנו יודעים שדבר כזה מסתיים בניתוח. הצלחנו להשיג בשבילו הפנייה למיון ואחרי שהבאנו אלינו את לוסי, כלבת הרוטווילר שלו ג'ינג'י נסע איתו למיון.
מאחר וכבר קניתי את כל המצרכים חוץ מקימל החלטתי שבכל זאת אעשה מאמץ ואבשל. לתדהמתי לא הצלחתי למצוא קימל באף חנות ובסוף נסעתי להורי וקיבלתי מאימא צנצנת זרעי קימל והסבר לתעלומה - מסתבר שמישהו החליט לקרוא לקימל כמון ובעצם יש בכל מקום שפע קימל שנקרא בטעות זרעי כמון.
נכון לעכשיו השוקרוט שלי מתבשל בסיר ענק, לוסי מסתובבת חסרת מנוחה ומחפשת את עוגי שנשאר בבית חולים ובטח ינתחו אותו מחר, צץרץ נסע ללמוד ואנג'ל הכלבה הנכה והעצבנית שלנו מתעצבנת ורוטנת כל הזמן. בערך בשעה הזו לפני ארבעים שנה היה יום גשום מאוד ואני הלכתי לראשונה לסרט עם בחור מתולתל ואדמוני... 
בחיים לא הייתי מאמינה שככה ייראו החיים שלי ארבעים שנה אחר כך.