אחרי יומיים של אזעקות ליליות החליט אבא שלי (שאין לו ממ"ד ובלי אוזניות הוא חרש לגמרי) לעבור לגור אצלנו. למזלי יש לנו בית ממש גדול. יש יחידת דיור קטנה לבן ולאשתו ולנכד ויש את הבית הגדול עם 4 חדרי שינה.
יש גם 3 כלבים. הם די פוחדים מהאזעקות. כלתי לעומת זאת פוחדת מאוד מאוד. רק להסתכל עליה כשאנחנו בממ"ד המאולתר שלנו מכניס אותי ללחץ.
תחליף הממ"ד שלנו הוא מין חצי מרתף כזה. אין לי מושג עד כמה הוא יעיל. מצד שני הרבה פעמים, בעיקר בלילות אין לי כוח לרדת שלוש קומות למטה. עד עכשיו היה בסדר, אבל לך תדע.
ביומיים שלושה הראשונים היה נחמד. הבן לא עבד ואכלנו יחד כל יום והייתה הרגשה של קצת חג. עם הזמן זה התחיל להיות קצת מעיק. הנכד לא הולך לפעוטון כי מלחמה ולכן אימא שלו לא עובדת ולמרות ההשתדלות שלנו זה לא קל כי הוא ילד נמרץ מאוד וקשה להעסיק אותו. אימא שלי הייתה סבתא בגיל חמישים פלוס, זה גיל טוב להיות סבתא. אני לעומת זאת קצת מבוגרת מידי (68) ומתקשה לעמוד בקצב שלו למרות שהוא חמוד ומקסים והכל.
חוץ מזה פשוט נמאס. נמאס מזה שאין פרנסה ואין שום דבר נורמאלי בטלוויזיה, כל יום יומיים חיילים נהרגים בעזה, החטופים עדיין חטופים ויש כל הזמן מתח כזה באוויר. נמאס כבר!
דרך אגב, זה חוקי לא להרשות לאזרחים לטוס לחו"ל? אין לי שום תכניות לטוס אבל מרגיז נורא שאסור.
מותשים מהמצב
